החזרת מצוות עגלה ערופה בימינו

האם בכלל ניתן להשוות את כמות הרציחות הגדולה יחסית לאוכלוסיה של סוף בית שני (כפי שחז"ל מתארים) לתקופתנו?

בכל מקרה, נניח שהסטטיסטיקה השנתית של מעשי רצח בלתי מפוענחים תרד לאיזשהו מספר קרוב לאפס. האם במקרה כזה תוחזר המצווה?

המצווה תוחזר אבל היא דורשת בי"ד הגדול וסמוכים (וגם העיר שאליה מודדים היא עיר שיש בה בי"ד של 23). ראה רמב"ם רפ"ט מהל' רוצח.

הבעיה שאם לא מוציאים להורג רוצחים, התבטלה לפחות אחת מהסיבות העקריות לקיום הטקס, שמטרתו "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-פָּדִית ה' וְאַל-תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל; וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם" העומד במקביל ל"וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ"

ראשית, כפי שכתבתי צריך כאן סמוכים וזה מוודא שעגלה תיעשה כשיש בי"ד שיכול להמית.
אבל זה לא הכרחי. העגלה יכולה לכפר על הדם גם אם הריגת הרוצח כבר לא נוהגת. הכפרה לא מיועדת רק להחליף את ענישת הרוצח.

הערה בשולי הדיון –
לא כתוב שם שביטלו עגלה ערופה אלא "בטלה עגלה ערופה".
זה לא אומר שהסנהדרין ביטלה את הדין, אלא אפשר שכוונת המשנה לומר שהקב"ה הוא שביטל. הוא גרם למצב פוליטי, הנציבות הרומית שביטלה בית דין הגדול שהוא תנאי למצווה. ומאת ה' הייתה זאת הואיל ורבו הרצחנים. הרי עגלה ערופה באה להתיר ספקות נדירים, וכשהמצב הוא שרבו הרוצחים בגלוי, לא ראה הקב"ה עניין להמשיך בכך וסובב את המצב כך שהמצווה בטלה בפועל.

כך גם אפשר להסביר את "משרבו המנאפים פסקו מים המרים". ולכאורה קשה, והרי הלני המלכה שחיה בסמוך לחרבן הבית, הכינה טבלת זהב לפרשת סוטה, כנראה לא הייתה מכינה אותה אם זה ראו שזה כבר לא עובד. אז מתי בדיוק פסקו המים המרים? אלא שהקב"ה החריב את מקדשו ובכך ביטלם.

מעניין.
רמב"ם פ"ט הי"ב:
אפילו ראה ההורג עד אחד אפילו עבד או אשה או פסול לעדות בעבירה לא היו עורפין, לפיכך משרבו הרצחנים בגלוי בטלה עגלה ערופה.
ברור שזה בטל מאליו ולא שביטלוהו. אמנם לא נראה שזה מנסיבות פוליטיות.