היחס לדרשות התורה
שלום הרב.
רציתי לשאול, הרב רגיל לומר שאין חשיבות לפירוש התנ"ך כי תמיד הדעה האישית של הדרשן קודמת לדרשה וממילא תמיד הוא מוצא בתורה את מה שהוא חושב ממילא.
וכן הרב אומר שגם את התורה אפשר לדרוש עם יצירתיות מסוימת כך שתתאים לערכים מודרנים, כמו שהרב כתב באחד הטורים הטורים האחרונים ביחס לפמיניסטיות הדתיות.
אם כן יוצא שאותה ביקורת כלפי פרשנות התנ"ך יכולה להיות מופנית גם כלפי דרשות הלכתיות לפי זה.
זה נדון כאן לעייפה באותם מקומות שבהם טענתי את זה, והוסבר בפירוט גם בספר השני בטרילוגיה. בקצרה, ביחס להלכה יש מקום לפרשנויות, וכל אחת מהן כמובן תלויה בעמדותיו של הפרשן, אבל לא נכון שהכל צפוי מראש. יש מגבלות. אני לא הייתי מגיע מעצמי לאיסור לאכול חזיר או לחובה לשמור שבת, וגם אין לי רשימה של מלאכות שבא לי לאסור. אבל במחשבה ובתנ"ך הכל מתאים וצפוי מראש. אין שום שום חידוש אלא אולי במישור הפרשני (ולא התוכני). אני לא רוצה להיכנס שוב לכל העניין הזה שנדוש כאן טובא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer