היחס לרבנים

אולי אני ינסה להרחיב.
כידוע בציבור הדתי בארץ יש שתי גישות בנושא הגישה החרדית שהופכת רבנים לאלוהים מקדשת ציות מוחלט ואוסרת על הטלת ביקורת הגישה השניה היא הדתלית שהרב אומר משהו ומחכה איזה עיתונאי קטן יתקוף אותו הפעם.
אני אישית יכול להעריץ רבנים מאד ובוא בזמן להבין שהם יכולים לטעות אולם רוב האנשים לא מסוגלים לזה אם תגיד להם שרב הוא אדם הם יזלזלו בו ואם תגיד להם שהוא מורם מעם הם יהפכו אותו לע"ז מה אתה ההית ממליץ להורות?
לגבי החלק השני שלא היתיחסת אליו והוא יותר רלוונטי אפילו הוא מה מקומו של הרב במדינה בגלות היה מאד הגיוני שהקהילה מקבלת את מרות הרב בפרט שהרבנים אז בדרך כלל לא היו מנותקים אלא מעורים בחיי ההמון ובשכל הישר.
כיום השלטון מסור לפוליטיקאים ואני מתלבט מהי משמעותה של מפלגה דתית האם היא כלי עסקני בידי הרבנים כמו אצל החרדים או שדברי הרב הם המלצה בלבד כמו במפלגות הציוניות-דתיות לדעתי אמור להיות לרב איזה חשיבות וקול במפלגה דתית השאלה איך וכמה?
בהערכה רבה.

איני רואה מה הוסיף ההסבר הזה. השאלה הייתה ברורה מעיקרא, ומה שכתבתי הוא שאי אפשר לתת קריטריון. יש מקום להעריך בלי להעריץ. צריך להשאיר את ההכרעה בידי האדם. זה מה שאני עונה גם בניסוח הזה.
ההבחנה שלך בין הגלות לזמננו נראית לי חסרת בסיס. תמיד היו רבנים שמעורים והיו שלא, וכך גם היום. וכאמור, לדעתי לא נכון לתת להם את זכות ההכרעה. מפלגות דתיות זו שאלה אחרת, ולדעתי אין בהן צורך בכלל.

שאתה אומר לא לתת להם זכות הכרעה אתה אומר בכלל? כלומר גם לא בענייני הלכה לרב לא אמור להיות שום קשר למפלגה המייצגת את הציבור הדתי?

אתה מערבב. מפלגות דתיות הן מוסד מיותר לדעתי, עם או בלי רבנים. אדם פרטי אמור להחליט בעצמו, ואם אינו יודע מה ההלכה הוא יכול להתייעץ עם רב. ראה מאמרי על מהי קולא לגבי תפקידו של פוסק.