הכרחיות ההלכה והמוסר
שלום הרב.
צפיתי בשיעור 15 של הרב ביוטיוב בנושא מוסר, אמונה והלכה
במהלך השיעור הרב תיאר כיצד שינה את דעתו בעקבות הערה של תלמיד לגבי היחס בין חוקי ההלכה לקב"ה. הטענה הייתה שאם הקב"ה חופשי לחלוטין לקבוע את חוקי ההלכה כרצונו (בניגוד לחוקי המוסר והלוגיקה שנתפסים כאובייקטיביים), מדוע שיקבע חוקים הלכתיים שמתנגשים עם המוסר (כדוגמת דיני ממזרות) וייצור קונפליקט מיותר? מתוך כך, הוסק שעל כורחנו גם אמיתות ההלכה (הרע/הטוב הרוחני) לא תלויות ברצונו, ולכן הקונפליקטים נוצרים כתוצאה מהתנגשות של שני סטים של עובדות מוחלטות.
שאלתי היא: האם באמת מוכרחים להגיע למסקנה שחוקי ההלכה אינם תלויים בו או "כפויים" עליו רק בגלל עצם קיומם של הקונפליקטים?
האם אי אפשר לטעון שהקב"ה מתוך חירות מוחלטת לקבוע את ההלכה כרצונו יצר בכוונה תחילה חוקים שיתנגשו לעיתים עם המוסר? אולי המטרה ביצירת הקונפליקטים הללו היא לאתגר אותנו, ולדרוש מאיתנו להשתמש בבחירה החופשית שלנו ובאינטואיציה המוסרית שלנו כדי לדעת כיצד להכריע ולנווט בעולם מורכב? לכאורה זה דומה לרעיון שהרב מביא שעצם הבחירה היא משמעותית לא פחות מהתוצאה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אי אפשר להגיד שהקבה פשוט בחר חוקי הלכה מסוימים מתוך בחירה חופשית שלו (לקדם ערכים מסוימים / רוחניים שהוא בחר) הוא מודע לזה שיש קונפליקטים, אבל למרות זאת הוא מעדיף את החוקים האלה (לא בגלל שהם הכרח המציאות, אלא בגלל בחירה חופשית שלו עבור הערכים הנל)
זו לא בחירה אלא שרירותיות. ומשהו שרירותי אין סיבה לעשות נגד המוסר.
בהנתן וזה שרירותיות אני מסכים, אבל למה זה לא בחירה? לא נראה לי שיש בעיה עם האמירה שהיו כמה מערכות חוקים אחת שלא יוצרת קונפליקטים עם המוסר ואחרות שכן והקבה החליט לבחור את אחת שכן. איפה יש פה בעיה?
כשאין קנה מידה אובייקטיבי כל החלטה היא שרירותית. החלטה לא שרירותית היא החלטה שנשפטת לאור קני מידה חיצוניים לה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer