הכשלת חילוני בעבירה

דעתך בנושר ידועה, אבל התלמוד כנראה אחז לא כך. "מנין שלא יושיט אבר מן החי לבן נח שנאמר ולפני עיוור לא תתן מכשול".
אתה תגיד שהגויים של פעם האמינו (במצווה? במצוה?) נו נו…

יעקב, לא צריך להגיד שהגויים של פעם האמינו (במצווה ובמצוה), אלא שהאיסור קיים רק על גויים כאלה. אבל מדברי הראשונים שאסור להושיט למומר לעבודת כוכבים ובכלל מהדינים שיש על מומר לעבודת כוכבים משתמע שהם באמת לא חשבו שמי שבכל ליבו כופר בתורה מקבל בסופו של דבר הקלות. להגיד שגם מומר לעבודת כוכבים יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו זה כבר הזיה מרחיקת לכת. כמו שכל העמים האמינו בשיקוציהם כך גם אותו מומר מן הסתם האמין כמותם.

אתה אומר שיש ראיה לאסור מהראשונים ולא מהתלמוד.
אבל גם לגבי דברי התלמוד, מדובר באוקימתא שאין לה בדל ראיה.

לתלמוד, ובכללו לברייתות שמובאות בו, הרמד"א מחויב פורמלית. לדברי הראשונים לפי דבריו הוא לא מחויב פורמלית, והסמכות המהותית פוסקת אם לדעתו יש סברא חזקה מאד שלא כדבריהם.
לגבי ראיה לאוקימתא (כתיאורך), נו שוין. צא ובדוק אילו אוקימתות הגמרא עושה במשנה, ואילו אוקימתות הראשונים עושים בגמרא.

הכל תלוי עד כמה הסברא שמרידה בציווי היא קריטית לעבירה, וציות לציווי קריטי למצווה, נראית חזקה בעיני הלומד. וזה נושא כללי של תפיסת העבירה וכנראה תלוי גם בדינים של שוגג ומתעסק ואנוס (מכח חיצוני או שליבו אנסו).

אגב אמנם רמד"א עצמו סבור שבאוקימתות ניסו הפרשנים (הגמרא בתורה, והראשונים בתורם) לקלוע לכוונת זה שבדבריו עושים אוקימתא, אבל יש גם דעות אחרות, אף שמצד האמת הם מוזרות מאד, שיש אוקימתות שהן מחלוקת מעודנת על הקודמים במקום הצורך, והשתמשו באוקימתא שיקרית במקום במחלוקת חזיתית רק כדי לא לשבור את הכבלים של הטקסט שכתוב, כי זה יצור בעיות או שעל הטקסט יש סמכות מהותית. לפי הדעות האחרות האלה בכלל הותרה הרצועה.

נו, בא נאמר שגם הסברא (להתיר הכשלת חילוני בעבירה) לא ממש משכנעת.
והאם ה'היתר' הזה נאמר גם על מצוות ועבירות מוסריות או רק על דתיות?
(האם במצוות ועבירות מוסריות נצרכת כוונה/אמונה בשביל להתחייב בהן?)

למה לא משכנעת? מי שבכל ליבו בטוח שמותר לו מה יש לקב"ה לכעוס עליו? אי אפשר לצפות ממנו אחרת.

איזו עבירה מוסרית לדוגמה?
אם מדובר בפגיעה במישהו אחר אז אכן צריך למנוע את זה או לפחות לא לסייע לזה גם בלי קשר לכוונות. שם הנושא הוא לא הדרישה מהאדם להחליט נכון אלא המטרה היא שהפגיעה לא תתרחש.