הלוחות

כוונתך לומר שהחלק האותנטי ביותר הוא אותו קטע טקסט
שמתאר את המעמד? ואם כן, איזה מעמד? העלייה של משה ההרה? העם שרואה את הקולות למטה?
אני לא שואל על מה שניתן למצוא במסורת חזל או במסורות אחרות אלא על מה שמצוי בחומש עצמו (הפשט הפשוט).

הרקע לשאלה הוא הרושם שלי שמהפשט הפשוט עולה שקטע הטקסט הכי חשוב בכל החומש זה עשרת הדברות. אם זה נכון יש לשאול האם עשרת הדברות הן גם האותנטיות ביותר.

לא התייחסתי לטקסט אלא לתוכן המתואר בו. לגבי הטקסט איני יודע לומר מה הכי אותנטי.

אם אתה לא מחליט מהו בעיניך החלק האותנטי ביותר בחומש אני חושב שאתה נקלע לבעיה. תוקפה של התורה לגבי המאמין נובע, לשיטתה שלה, קודם כל מעדותה העצמית על עצם הינתנותה למשה עי אלוהים. עכשיו בירור עקרוני של השאלה הזו לא יכול להימנע מההכרעה הבאה: אלו קטעים סביר שניתנו כפי שהם ואלו סביר שפוברקו לאחר מכן.

על פניו החלק המרכזי והחשוב ביותר בכל החומש- מנקודת ראותו העצמית- זה הלוחות (כי רק עליהם מעיד הטקסט שניתנו ישירות מהאל). אם זה נכון הטקסט כאילו כבר בחר לך לא רק מהו החלק החשוב ביותר עבורו (הדברות), אלא גם "החליט" שזהו הקטע האותנטי ביותר.
אם אני צודק הפניית גב לאמת הזו היא בעיה..

בתגובה הבאה אדגים בעייתיות שיכולה להיווצר אם לא בחרת מה הכי אותנטי

נניח לצורך העניין שהקורא הנבון הגיע למסקנה שסיפוריי האבות הם האותנטיים ביותר בעיניו (נניח שהוא השתכנע בכך על סמך חקר המקרא וכו').
הבעיה שעמדה כזו עומדת בסתירה לאמת הבסיסית ביותר שהתורה מנסה לשכנע אותנו בה, דהיינו שהיא עצמה ניתנה בסיני. והרי סיפורי האבות הם חלק מהתורה ולכן אמורים היו להימסר לנו בסיני (או לפחות להתקדש מתוקף מעמד סיני)…
זוהי עמדה פרדוקסלית ולכן גם בעייתית.

אני מקווה שהבנת את כוונתי (אני מהמר שתגיד שלא, אנא נסה לגרום לי להתבדות…)

ניסיתי, אבל התבדית. 🙂

אם התבדתי אז זה אומר שכן הבנת…

ככה זה כשיש לך יום חופש מהעבודה. אתה יושב בבית הקפה ומשחת את זמנך הקצוב גם ככה על הבלים מסוג זה..
כיף גדול!!

אני כבר לא מצפה שתקרא את מה שאני כותב, אבל לפחות את מה שאתה כתבת.
לצערי, אני לא יושב בבית קפה אז הרשה לי לא להשחית את זמני. גם אם יש לך עניין להשחית את זמנך, כדאי להתחשב גם באחרים.

כנראה לא הסברתי את עצמי טוב… בחופשתי יש לי יותר זמן להתעמק בדבריך (כפי יכולותיי הצנועות כמובן) ואני עומד מאחורי מה שכתבתי. חופשה או לא חופשה.
אני חושב שנגעתי בבעיה אמתית ומדבריך עולה שלא רק שאתה לא מבין אותי (זה באמת לא נורא..) אלא גם לא מבין אותה.
לא היה פה ניסיון הטרלה מלכתחילה אלא שאלה כמה.

שאלה כמה, כמובן

כנה… הספר הספלר הזה הורג אותי

נעזוב את ההתבדות (לזה עליך רק לקרוא את מה שאתה כתבת). אני לא מבין את השאלה. רק אעיר שהאמונה במתן תורה לא נסמכת רק על עדותה שלל התורה אלא בעיקר על המסורת שלנו.

לא מבין את חידודך בדבר ההתבדות. כנראה עמוק מידי בשבילי.

רק אעיר שבמשפט האחרון שלך ("האמונה במתן תורה לא נסמכת רק על עדותה של התורה אלא בעיקר על המסורת שלנו") פתחת דיון קצת חדש. אולי לא פה המקום להתייחס אליו, אבל כן אומר שגילית לי פלא פלאים כעת.
מסתבר שלדעתך היהדות בנויה קודם כל על המסורת שהעבירו/יצרו בני אדם בשר ודם, ולא על תורה משמיים.

תמוה מאד בעיניי..

מצד שני אולי תשובתך חושפת מכיוון נוסף את הפרדוקסליות שהצבעתי עליה קודם. זה גם משהו.