הלכה ורציונל
*שאלה:*
—
שלום רב ד"ר מיכאל אברהם,
עיינתי בדבריך ביחס לסמכות ההלכה והמוסר, בפרט בטענתך (כגון בספרך *אלוהים משחק בקוביות*, עמ' 273 ואילך) כי שיפוט מוסרי אוטונומי יכול לעמוד לעיתים מעל לחובה הלכתית, או לפחות לערער עליה — ושחובה מוסרית ברורה תגבר על מצווה הלכתית בלתי מובנת, בשם הרציונליות והמצפון.
קשה לכא' ליישב דבריך עם מקורות מהותיים (ומוסמכים דיו..) במסורת:
א'. רמב"ם בסוף הלכות מעילה (פ"ח ה"ח) כותב שאין להרהר אחר טעמי המצוות, ואף אלו שנראים חסרי טעם הם "גזירת המלך", שאין לבטלם או להקל בהם. משמע מדבריו גם אם הם נראים לא מוסריים — אין זו סיבה לדחותם.
ב'. רמב"ן (ויקרא י"ט, ב') כותב ש"קדושים תהיו" משמעה ללכת מעבר למה שהשכל מחייב, ולהיכנע לרוח התורה, גם בדברים שאינם מובנים.
ג'. בגמ' הידועה (קידושין ל"א ע"א) מסופר על דמא בן נתינה שלא עובר על מצוות כיבוד אב — גם כשהיא נראית סותרת שיקול רווח גדול.
ד'. – רש"י (במדבר י"ט, ב') "זאת חוקת התורה" – לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר: 'מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה', לכך כתב בה חוקה – גזירה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה. גם שלמה אמר על פרשה זו " אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (קהלת ז', כ"ג).
האם אין בגישה שלך סכנה למוטיבציה הסובייקטיבית שתוביל לדחיית כל דין הלכתי בשם "מצפון פרטי"? והאם אין בכך – אף שלא במכוון – עירוב גמור של שיפוט אנושי חלקי ויחסי עם דבר ה'?
כיצד תיישב את הסתירה בין גישתך לבין הרעיון שהתורה היא אמת מוחלטת גם כשהיא נעלית מבינתנו?
האם בעקבות הטיעון שלך נמצא שאין אתה כפוף כלל לדברי מאן דהוא (וזה עצם הפרדוקס בלהראות מקורות – כפי שאני עושה- אשר חלק מן הטענה היא שאינך כפוף להם..)
בכבוד ובהערכה,
משה ג'מי
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer