חדש באתר: מיכי-בוט. עוזר חכם על כתבי הרב מיכאל אברהם.

הלכה ורציונל

שו"תקטגוריה: מטא הלכההלכה ורציונל
משה ג'מי שאל לפני 3 חודשים

*שאלה:* 

שלום רב ד"ר מיכאל אברהם,  
עיינתי בדבריך ביחס לסמכות ההלכה והמוסר, בפרט בטענתך (כגון בספרך *אלוהים משחק בקוביות*, עמ' 273 ואילך) כי שיפוט מוסרי אוטונומי יכול לעמוד לעיתים מעל לחובה הלכתית, או לפחות לערער עליה — ושחובה מוסרית ברורה תגבר על מצווה הלכתית בלתי מובנת, בשם הרציונליות והמצפון.
 
קשה לכא' ליישב דבריך עם מקורות מהותיים (ומוסמכים דיו..) במסורת:  
 
א'. רמב"ם בסוף הלכות מעילה (פ"ח ה"ח) כותב שאין להרהר אחר טעמי המצוות, ואף אלו שנראים חסרי טעם הם "גזירת המלך", שאין לבטלם או להקל בהם. משמע מדבריו גם אם הם נראים לא מוסריים — אין זו סיבה לדחותם.  
ב'. רמב"ן (ויקרא י"ט, ב') כותב ש"קדושים תהיו" משמעה ללכת מעבר למה שהשכל מחייב, ולהיכנע לרוח התורה, גם בדברים שאינם מובנים.  
ג'. בגמ' הידועה (קידושין ל"א ע"א) מסופר על דמא בן נתינה שלא עובר על מצוות כיבוד אב — גם כשהיא נראית סותרת שיקול רווח גדול.
ד'. – רש"י (במדבר י"ט, ב') "זאת חוקת התורה" – לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר: 'מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה', לכך כתב בה חוקה – גזירה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה. גם שלמה אמר על פרשה זו " אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (קהלת ז', כ"ג).
 
האם אין בגישה שלך סכנה למוטיבציה הסובייקטיבית שתוביל לדחיית כל דין הלכתי בשם "מצפון פרטי"? והאם אין בכך – אף שלא במכוון – עירוב גמור של שיפוט אנושי חלקי ויחסי עם דבר ה'?  
כיצד תיישב את הסתירה בין גישתך לבין הרעיון שהתורה היא אמת מוחלטת גם כשהיא נעלית מבינתנו?
האם בעקבות הטיעון שלך נמצא שאין אתה כפוף כלל לדברי מאן דהוא (וזה עצם הפרדוקס בלהראות מקורות – כפי שאני עושה- אשר חלק מן הטענה היא שאינך כפוף להם..)
 
בכבוד ובהערכה,  
משה ג'מי


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.

השאר תגובה

תשובות 1
מיכי צוות ענה לפני 3 חודשים
מה שאתה מביא מדבריי לא מוכר לי. איני חושב שחובה מוסרית גוברת בהכרח על חובה הלכתית (לא הבנתי מה זה משנה אם היא מובנת או לא. איני בטוח שיש בכלל חובות הלכתיות מובנות). מה שאני טוען הוא שבמקרים קיצוניים דיים, ייתכן מצב שחובה הלכתית תגבר. ועוד אני טוען שההחלטה מה גובר לא מסורה להלכה אלא לאדם עצמו, שכן זו דילמה חוץ מוסרית. א. דברי הרמב"ם הללו לא נוגעים לטענותיי בשום צורה. גם מפני שהוא עצמו כותב בפירוש בהמון מקומות שלכל המצוות יש טעמים ולדעתו גם בד"כ ניתן להבינם. אבל גם בלי זה, זה שאין להן טעם לא אומר שהן לא נדחות. ב. מה זה קשור. הליכה לפי 'רוח התורה' היא ציפייה של התורה, ממש כמו מצוות מפורשות. וכמוהן גם היא יכולה להידחות בפני עיקרון מוסרי. ג. דוגמה אחת מוכיחה משהו? מה עוד שמדובר על מצווה מול רווח. מה זה קשור למצווה מול מוסר?  ד. שוב הבאת דוגמה אחת למצווה שהיא חוקה. ומכללה תלמד שברוב המצוות המצב שונה. בקיצור, אף אחד מהמקורות הללו לא נוגע לדבריי. אם תרצה ללמוד יותר על שיטתי לגבי היחס בין הלכה למוסר תוכל לחפש כאן באתר ובסדרות שיעורים שנתתי. עסקתי בכל זה בפירוט רב בהרבה מקומות. גם אם יש סכנה, זוהי האמת. סכנות לא קובעות מהי האמת. אחרי שמבינים מהי האמת אפשר לחשוב איך מתמודדים עם סכנות. אני גם לא רואה כאן סכנה, כי כל אחד יכול גם לא לקיים בכלל את ההלכה אם הוא רוצה. מי שרוצה לקיים את ההלכה ולא מחפש תירוצים, ידחה את ההלכה רק במקרי קיצון וזה אכן מה שראוי לעשות. אז איזו סכנה ראית כאן? להיפך, בגישה הקיימת הסכנה היא שאנשים לא יקיימו את צו המוסר בגלל שלדעתם ההלכה תמיד גוברת. איני מבין מדוע תמיד רואים את הסכנה בצד שאני מדבר עליו ולא בצד ההפוך. למה סכנה הלכתית חשובה יותר מסכנה מוסרית? לא יודע מהו הרעיון שהתורה היא אמת מוחלטת אם היא נעלה או לא נעלה מבינתנו (מה הקשר בין זה לזה). התורה היא אמת מוחלטת וגם המוסר הוא אמת מוחלטת. השאלה מה עושים כשיש התנגשויות ביניהם. כאשר פיקו"נ דוחה שבת זה אומר שאחד מהם אינו אמת מוחלטת? מה הקשר? בקיצור, השאלה הזאת רצופה בלבולים מושגיים, ובגללם גם כל המקורות שהובאו אינם רלוונטיים לדיון.

לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.

השאר תגובה

כפתור חזרה למעלה