הלל, השגחה

ומי מתיר לומר הלל בברכה בגלל שיקולים פסיכולוגיים?
הרי גם לדידך (אם הבנתי נכון) חכמים שתיקנו אמירת הלל תיקנו זאת כי הם חשבו שיש מעורבות אלוהית בעולם. אם אתה חושב שהיום אין מעורבות כזאת, אז התקנה הזאת כבר לא רלוונטית למאורעות שקורים בעולם, ואין היתר לומר הלל על דברים שקורים בתקופתינו.

שאלה מוזרה. חכמים תיקנו ואני מקיים את תקנתם. זה שאני סבור אחרת מהם הופך את הברכה לבטלה?

למה לא?
הרי המחלוקת שלך איתם היא עובדתית ולא הלכתית.
הם תיקנו שכשהקב"ה מציל אותנו אנחנו מודים לו בהלל.
אתה לא אומר שאם הקב"ה מציל אותנו לא צריך להגיד הלל, אלא שהוא לא מציל אותנו. אז איזו סיבה יש לך להגיד הלל? וממילא, אם אין סיבה אז זאת ברכה לבטלה. לא?

לא. הם תיקנו תקנה וזו לא ברכה לבטלה, ואין סיבה לעקור אותה כי יש לזה הסבר סביר.