המנעות מלשון הרע כדרך חיים
האם הרב חושב שפסקי החפץ חיים בנושא לשון הרע הם שורת הדין או שהוא החמיר ויש מקום להקל?
לכאורה אין כמעט דרך לחיות בצורה נורמלית ומעורבת עם הבריות תוך קיום כל פרטי ההלכה בנושא, ככה אני מתרשם גם מההנהגה של הסובבים לי, ובכללם יהודים שמקפידים על הלכה בשאר הדברים.
(ביותר שהחפץ חיים כתב שהוא לא החמיר כלל ואפילו 'צנזר' דברים כדי לא להבעית את הציבור.)
עניתי על כך בעבר. עד שאתה שואל אם הוא מחמיר שאל אם אלו בכלל הלכות. לדעתי הוא הפך נושא שרובו אגדתות להלכה מפורטת. חלק גדול מההלכות שהוא מביא אינן באמת הלכות. הוא לומד אותן מאגדתות.
האמת שחשבתי שהרב דיבר על כך אך לא מצאתי. אשמח להפניה.
אז איך כן ניתן לקבוע גבול רעיוני בין שיחה תקינה שבה מדברים גם על אנשים אחרים, לבין לשון הרע?
עקרונית צריך לברר כל הלכה ממקורה ולהחליט, אבל בגלל העבודה של ח"ח זה דורש מאיתנו לעשות עבודה כמו שהוא עשה רק לכיוון ההפוך. לנקות את ספריו מהחלקים הלא הלכתיים והפרטים הלא מחייבים. אני מאמין גדול בשכל ישר, לפחות בינתיים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer