הסבר לפעולות שלנו ללא אינטואיציה

א. אבל האם טענת הספקן היא עקבית? אם הוא מטיל ספק בהכל, כיצד הוא סומך על חושיו?( עולה על מטוס וכד').
בעצם מה שאני מנסה לברר הוא, האם ניתן בלי אינטואיציה להסביר דבר כלשהו לעומת פשוט לפעול מכנית אוטומטית?

ב. לגבי חיות, במידה ואכן אין להם חשיבה ומודעות איך ניתן לומר שיש שם אינטואיציה? האין נכון שאינטואיציה היא יכולת שכלית אבל לא מטריאליסטית ( עיני השכל )? ואז חיות הן בעצם רק רובוט ביולוגי…

א. הוא לא סומך. בהיעדר קריטריון אחר הוא הולך עם חושיו, סתם כי הוא רגיל. ספקנות אינה תזה התנהגותית אלא תזה פילוסופית.
ב. עניתי. זה אכן מונח ריק כשמדובר בהליך מכני.

אם ככה לא לעשות רדוקציה לאדם על אותו תהליך מכני שמתרחש מאחורה מדוע צריך את האינטואיציה כמשהו הכרתי?

לא הבנתי את השאלה.

אם לחיות אין אף מימד רוחני אלא מבצעים תהליכי חישוב מוחי עיוור בלבד. כמו מחשבים נניח.
ובכל זאת הם יכולים לצבור מידע על העולם. למשל בביצוע אנלוגיות ואינדוקציות.
אז סימן שעל מנת לבצע את האנלוגיות לא דרוש אינטואיציה אלא מדובר רק בתהליכי חישוב גרידא.

האינטואיציה נמצאת היכן שהוא על המסלול שבין הרגש לשכל.
מצד השכל ככל שלאדם יש יותר שכל כך זה משפר את האינטואיציה. (איזהו חכם הלומד מכל אדם)
ומצד הרגש ככל שלאדם יש יותר ניסיון זה משפר את האינטואיציה. (אין חכם כבעל ניסיון).

אין צורך בשדים. חפשו במקום אחר.

חיות לא צוברות מידע על העולם. הן צוברות מידע כמו שמחשב צובר מידע. הן מקבלות החלטות כמו שמחשב מקבל. רק לבני אדם יש יכולת לצבור מידע, לחשוב, לעשות אנלוגיה או דדוקציה או לקבל החלטה. כל האחרים עושים פעולות מכניות, והפעולות הללו יכולות לקבל משמעות של אנלוגיה או דדוקציה או קבלת החלטה רק אצלנו בני האדם שמתבוננים בבעל החיים או במחשב.

סליחה שאני מתפרץ לדיון אבל זה לא ברור.
ראשית לשיטתך הסיכוי האפריורי להניח שהם (החיות והמחשבים) יצדקו בבחירות "העתידיות" שהם יעשו רק בעקבות מנגנון מכני או לוגי שואף לאפס (והרי ניתן לחשוב על אינספור קווים אפשריים). אבל עובדתית הם מצליחים.
ולכן ע"פ המבחן האמפירי שהצעת בספריך ניתן להוכיח שהשיטה החישובית שלהם פועלת.

שנית, לא לגמרי הבנתי את החילוק בין חיה/מחשב לאדם? (הזכרת את זה גם לפני כחודש אבל גם אז לא הסברת היכן בידיוק הנק') האם השינוי הוא שלאדם יש *הבנה* וכושר *החלטה*? כי בפועל מבחינת המעשים והשלכות ניתן לחשוב על כך שהחיה והאדם יבצעו לבסוף תוצאות זהות, וגם המחשב יכול לצבור מידע ולבצע חישובים (גם אם לא מבין את תוכנם).
אם כן החילוק בין הבנה והחלטה לחישוב עיוור נראה כסתם חילוק שקשור לענף הפילוסופי על דואליזם בחירה חופשית ואמרגנטיות אבל לא ממש משהו מהותי לעניין האפיסטמולוגי.

לא נכון. האבולוציה דואגת לכך שהחישובים הללו יהיו יעילים (גם אם לא בהכרח צודקים).
מחשב שמחקה אדם אינו אדם. אם לדעתך זה אותו דבר, אז יש לנו ויכוח עמוק. ראה בטור 35.

לא הבנתי למה לא נכון.
הרי תוכל לטעון אותו דבר כלפי האדם, ז"א ש"האבולוציה דאגה לכך שהחישובים הללו יהיו יעילים (גם אם לא בהכרח צודקים)".

בסופו של דבר אם אפריורית החיות לא היו אמורות להצליח ללמוד ולהתנהל בעולם כי אפריורית הסיכוי לכך אפסי, ובכל זאת הם מצליחות, זה סימן שיש להם *מנגנון אחר* שמאפשר זאת. ואף אם תאמר שאין זהות אצלם בין יעילות לאמת (=יעילים ולא צודקים), אבל במידה וקרוב ל100% מהמקרים שאותם פגשנו הם צדקו וזה יחס שנניח מספיק קרוב ליחס שלנו (כי אף אתה לא מקשר ידע כוודאות של 100%) אז אין מניעה לומר שאותו מכניזם נמצא גם אצלנו. למה לא לטעון זאת??
נראה שלכל הפחות זה אמור לבטל לגמרי את הראיה שלך מן האפשרות להסקת חוקי הטבע.
כי כאן ההיפותזה השניה מציעה מכניזם חומרי שמגיע לתוצאות קרובות למכניזם שאתה מציע.

לגבי החלק השני, אז עברתי על הטור נראה שאתה מגדיר אינטליגנציה שם (במקומות אחרים הוספת כמה תוספות) רק בתור יכולת בחירת הדרך האופטימלי לפתרון, ולא המכניזם לפתרון. אבל אם כך אין זהות בין היכלות הזאת לבין עולם אידאי או משהו בסגנון. למשל ניתן לחשוב על סט היוריסטיקות שמשתמשים בבינה מלאכותית, אבל אין כל קשר בינם לבין ראיה אידאית, ולאדם יש רק שיקול דעת באיזה היוריסטיקה לבחור מתוך סט שלם… ואם כך זה עדיין שאלה פילוסופית צדדית אבל לא משהו מהותי לסוגיה.

חיות לא שואלות את עצמן למה הן מצליחות ובני אדם כן. בני אדם מנסחים לעצמם את תיאוריית האבולוציה וחיות לא (למרות שאלו ואלו נתונים תחת ממשלתה).

אבל אם כך עיני השכל זה רק תרוץ אד הוק!!
כי באמת גם אתה מסכים שהמכניזם האבולוציוני לבדו מספיק לגרום לנו להבין את העולם, אבל "הבעיה הקטנה" שהוא רק לא מספק לנו כמעט הצדקה לאמנותינו (פרט לעובדה השולית שבתכלס הוא פועל לגמרי).
ולכן גייסנו לשרתנו את עולם האידאות שיספק לנו את ההצדקה.
אבל זה תרוץ שמריח בעייתי משהו..

(גם אם לחיות היה שיקול דעת ודומני שבשו"ת אחר אתה מסתפק אם יש להם בחירה חופשית עדיין לא בטוח שהם היו מחר בבוקר מנסחים לנו תאוריה פיזקלית דרוש לשם כך עוד גורמים..)

הרב א"כ מדוע זה לא נכלל בקטגורית אד הוק (למרות שהתיאור האבולציוני מגיע בפועל לתוצאות זהות)? כי אין הסבר אחר?

לא יודע מהי קטגוריית אד הוק. זה אכן הסבר א הוק. זו מהותו של טיעון "תיאולוגי", כפי שגדרתי במחברת הרביעית.