הסיכוי לאבולוציה

בס"ד

שלום,
תודה רבה על התגובה המהירה,
תוכל בבקשה לכתוב את עיקר הטיעון של תוך החוקים ומחוצה להם כאן באתר , לטובתי ולטובת שאר הקוראים המתעניינים ? (אני אישית קראתי בעבר את המאמר, לא ברור לי לאיזה קטע אתה בדיוק מתכוון שם בכדי לחפש אותו).

יישר כוח.

אני לא מבין מה הקושי למצוא את זה. יש במאמר כותרת מיוחדת ומפורשת שעוסקת בזה ונקראת בדיוק כך, ולכן אי אפשר לפספס אותה אלא אם כן בכלל לא מחפשים.
סליחה על הנזיפה, אבל שוב ושוב חוזרות כאן שאלות שעליהן עניתי בפירוש במאמר. בשביל זה כתבתי אותו, ולא בכדי אני מפנה את השואלים אליו. אנשים פשוט לא טורחים לקרוא, ושואלים אותי שוב ושוב אותם דברים שכבר עניתי עליהם עשרות פעמים ונענו בפירוש במאמר. אני מנהל כאן עשרות שרשורים על נושאים שעניתי עליהם ואני כבר מותש לחלוטין מכל זה. אין לי זמן מיותר, ואני מצפה מאנשים לכבד את זה ולשאול אותי רק על דברים שלא התייחסתי אליהם או במה שלא מסכימים למה שכתבתי.

הנה הקטע הרלוונטי:

הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי: ניסוח מחודש

למרבה האירוניה, הניסוי הטיפשי הזה לא רק שלא מערער את הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי, אלא גם מדגים היטב את הבעיה בערעור האתיאיסטי עליו, ובעצם מהווה ראיה לסתור, כלומר הדגמה לטובת הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי. הנה ההסבר. הטענה הבריאתנית היא שהסיכוי להיווצרותו המקרית של דבר מורכב הוא אפסי. הניאו דרוויניסטים לעומתם מסבירים שאם מאמצים כמה חוקי טבע פשוטים התהליך הופך להיות סביר (מתמתן שיפועו של ההר הבלתי סביר). חוקי הטבע שעומדים ביסוד האבולוציה (חוקי הפיזיקה והכימיה, הביולוגיה ובפרט הגנטיקה), יוצרים מצב שהתהליך הזה הופך לסביר יותר, בדיוק כמו במקרה של ניסוי המחשב הנ”ל.

אז מה בעצם מראה לנו הניסוי הזה? הוא מראה שהיווצרות ספונטנית אינה סבירה בעליל (זו עובדה הסתברותית פשוטה כמובן). מה שהוא עוד מראה זה שאם יש מישהו שמכניס למערכת המחשב חוקים שדואגים לכך שהתהליך יכוון למטרה הרצויה, הוא מתייעל פלאים, וההסתברות שלו עולה בהתאם. כלומר שאם יש יד מכוונת אז תהליכים בלתי סבירים הופכים להיות אפשריים וסבירים. אבל זה גופא הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי בכבודו ובעצמו. המתכנת במקרה של ניסוי המחשב, משחק את תפקידו של אלוקים בהקשר הקוסמי. הוא מכניס למחשב חוקים שגורמים לכך ששרשרת או מבנה בלתי סביר בעליל יכולים להופיע מהר מאוד בהסתברות גבוהה. לכן אם היינו רואים ניסוי מחשב כזה, שבו השרשרת “להיותאולאלהיות” מופיעה אחרי 90 שניות, והיו שואלים אותנו האם זה קרה באופן ספונטני או על ידי התערבות של יד מכוונת, ודאי כולנו היינו עונים שיש כאן יד מכוונת. זה בדיוק מה שעושה הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי ביחס להיווצרות החיים. מה שהיה להוכיח.

נמשיך כעת את האנלוגיה, וניטול שרשרת חלבונית לא ארוכה, כ-300 קודונים. מספר הצירופים האפשריים של שרשראות כאלו הוא 20300 (שכן יש כעשרים סוגי חלבון שונים שיכולים להופיע בכל אחד מהמקומות בשרשרת), מספר עצום לכל הדעות. כעת עולה השאלה כיצד נוצרו באופן ספונטני דווקא השרשראות ה”חיות” והמשתכפלות? התשובה היא: בגלל חוקי הטבע (אלו ה”אילוצים” על ההגרלה שמייעלים אותה כל כך). אלא שכעת נשוב ונשאל: כיצד נוצרו החוקים הללו? ושוב נגיע לגורם תבוני, או יד מכוונת, כלומר נוכיח את קיומו של מתכנת קוסמי.

איך ייתכן שאנשים נבונים, חוקרים מובילים בתחומיהם, נופלים בכשלים כה טריוויאליים? להערכתי זהו שילוב של חוסר מיומנות פילוסופית עם מגמתיות בוטה שמקלקלת את השורה, כפי שתיארתי למעלה. הפתרון לזה לא נמצא בתחום המדע אלא בתחום הפסיכולוגיה, שאליו כאמור לא אכנס כאן.

בעצם התמונה הזאת מוליכה אותנו לניסוח מחודש של הראיה הפיזיקו-תיאולוגית. אחרי הטיעונים של הויל ופיילי, עלו הערעורים שחוקי הטבע (האבולוציה) מוליכים את התהליך הבלתי סביר הזה בבטחה למטרתו. הם משתמשים בחוקי הטבע כהסבר אלטרנטיבי לתהליך במקום ההנחה הבריאתנית על אלוקים. אלא שהשאלה כעת עוברת למישור אחר: במקום לשאול מי מחולל את התהליך האבולוציוני, אנחנו שואלים כעת מה מקורם של חוקי הטבע המיוחדים שמחוללים אותו? במערכת של חוקי טבע אחרים לא הייתה אבולוציה. בערכים מעט שונים של הקבועים הפיזיקליים כלל לא הייתה כימיה או ביולוגיה, ובוודאי שלא אבולוציה וגנטיקה (זהו הטיעון המכונה fine tuning. ראה גרסאות קדומות שלו בשער א של חובות הלבבות לרבנו בחיי). אז מיהו זה ואיזה הוא שקבע את ערכי הקבועים כך שיהיה תהליך אבולוציוני שממתן את שיפועו של ההר הבלתי סביר? ליישות הזאת, המתכנת הקוסמי, נוהגים לקרוא “אלוקים”. זהו הניסוח המעודכן של הראיה הפיזיקו-תיאולוגית.

בתוך החוקים ומחוצה להם

הנקודה הקריטית כאן היא ההבחנה בין טיעון שבתוך החוקים לטיעון שמחוצה להם. ישנו תהליך שהסיכוי האפריורי להתרחשותו הוא אפסי. כעת אנחנו מוצאים שבכל זאת הוא פועל במסגרת חוקים, או אילוצים, שמשפרים משמעותית את הסיכוי הזה (הקפאת האותיות הנכונות, או חוקי הטבע). זהו בעצם הסבר באמצעות תיאוריה מדעית לתהליכים הלכאורה ספונטניים הללו. הטיעון בתוך החוקים אומר שכעת התהליך הוא סביר שהרי החוקים מאפשרים היווצרות ספונטנית של חיים בסיכוי סביר. זו משמעותה של הטענה שמצאנו להתרחשויות הללו הסבר מדעי. ההסבר מסביר אותן, כלומר הופך אותן לסבירות. אבל הטיעון שמחוץ לחוקים מעביר אותנו אל מחוץ לחוקים. הוא בעצם אומר שהמיוחדוּת של החוקים עצמם (ואל האירועים שהחוקים הללו מסבירים) היא שמזקיקה אותנו להניח התערבות של גורם תבוני. לשון אחר, בעצם התהליך אינו ספונטני כפי שהוא נראה. יש כאן יד שמכוונת אותו, באמצעות החוקים ששולטים עליו.

טיעון השעון של פיילי פועל על אותו בסיס לוגי. הסיכוי שמשהו מורכב כמו שעון נוצר במקרה הוא אפסי. העולם והחיים הם מורכבים הרבה יותר, ולכן הסיכוי להיווצרותם הספונטנית ודאי אפסי. קיומו של שען הוא ההסבר המתבקש, ובמקביל כך גם קיומו של בורא ליקום. הדחייה הרווחת של הטיעון הזה היא שהעולם שלנו אינו דומה לשעון (בגלל שיצור חי עובר אבולוציה, בניגוד לשעון).

הוא הדין לגבי “הטעות של הויל”. הויל דימה את הסיכוי להיווצרות מקרית של חיים לסיכוי שסופה חולפת מעל מגרש גרוטאות תיצור מהן מטוס בואינג שלם. מבקריו טענו נגדו שהוא לא מבין את חוקי האבולוציה ומשמעותם, שכן הם דואגים לכך שהתהליך לא יהיה חסר כיוון, ובכך משפרים מאוד את הסיכויים להתרחשותו. מטוס וחלקיו הם דוממים, ולכן מדובר בהתרחשות רגעית ובלתי סבירה בעליל (המדרון ההסתברותי תלול מדיי). הקורא הנבון ודאי מבחין שהלוגיקה של הוויכוח היא אותה לוגיקה. בתוך החוקים צודקים המערערים, אבל טיעוניהם של הויל ופיילי לגמרי נכונים מחוץ לחוקים.

תודה רבה, וסליחה.