הספר אמת ואמונה של הרב טל חיימוביץ

אולי הטענה העיקרית שלו שם היא מעין זאת (שאר הטענות אני חושב שדחיתי בקלות):
1. הנחה א – יש מצוות שקשורות לאמונה/תפיסה נכונה
2. הנחה ב- כמו בכל מצווה, יש במצוות אלו גדרים ופרטים
3. מסקנה – צריך להכריע בגדרי מצוות אלו בכלים הלכתיים כמו בשאר המצוות

על מה אתה חולק?

1. אתה לא מקבל בכלל שיש מצוות שקשורות להשקפה נכונה בתורה? הרי עקרונית ברור שאתה מקבל שאם הקב"ה יתגלה לנו אז נקבל את הדברים גם אם נסבור להיפך. כמו כן, קשה לומר שאין בתנ"ך כל הכוונה רעיונית.
2. נשמע סביר
3. אולי פה הכשל? שגם אם יש מצוות כאלה, וגם אם צריך לפרש את גדריהם, עדייו זה נתון לכל אחד ואחד, כי ממילא "אין לרצון מבוא על האמונה"?

יישר כח יאיר. אני דווקא נהניתי מקריאת המאמר. בפרט בחלק של היחס לאגדות חז"ל

השאלה האם יש או אין מצוות כאלה אינה רלוונטית. גם אם אין מצוות כאלה ודאי יש עניין לברר לעצמך את עמדותיך המחשבתיות. טענתי היא שאין בעניין זה מקום לפסיקת הלכה ולסמכות. ולכן, כפי שכתבת ב-3, גם אם יש מצוות כאלה כל אחד אמור לפרשן כהבנתו (וכמובן ניתן גם לאמץ עמדה של מישהו אחר שנראית לך, אבל בלי קשר להליכי פסיקה כמו בהלכה).

כבוד רבינו,
אין זה יומרני לעמוד כחומה בצורה מול סוללת הראשונים והאחרונים, שסוברים הפוך ממך?
משהו שם לא זז? אולי יש טעות בהליך המחשבתי, הואיל ורוב ככל הבניין נגדך…?

אולי יש הבדל בין האמת לבין ההלכה למעשה. הרמב"ם כותב מספר פעמים שאין להכריע הלכה בעניינים שאינם למעשה ובכל זאת הכריע, בהלכות תשובה למשל, כאשר רומז שם לי"ג העקרים המגדירים כפירה לסוגיה והשלכותיהם ההלכתיות. למעשה יש להכריע. אם ההכרעה נכונה? לך תדע

הרב מיכי אני מסכים איתך, וגם עם היעב"ץ שניסח את זה יפה (בירת מגדל עוז, מוסד המאמין)
"ואחר שהשכל גזר כך אין צורך למצוה, כי מה תועיל מצוה לידע ולהאמין דבר אם השכל יתנגד וימאן לקבלו" ועיי"ש עוד

יפה. לא הכרתי. היה יהודי מרתק.

האמת שכנראה הרמב"ם התכוון במילה "לידע" לא לקבל ( למרות שבספר המצוות כתב "להאמין" אבל זו סוג של טעות תרגום של הטיבונים והתרגום האמיתי היה "לידע". כך הרב קאפח כותב) אלא לברר את מה שנמסר לנו בקבלה. כלומר לידע בראיות ברורות כלשונו ( "שנדע ושיתאמת אצלנו בראיות ברורות ש…") שמה שנמסר לנו שהוא נכון. מכיוון שידיעה כשלעצמה היא כמו ראייה ולא שייך לצוות עליה הכוונה כנראה לציווי על הפעולות שמובילות לידיעה היינו הבירור והחיפוש והבדיקה. המערכת, מתוך בטחון בנכונות האקסיומות שבה, מצווה עליך להגיע לידי ראייה ברורה של נכונותן

לשיטת הרמב"ם זה כנראה היה התשתית למפעל של מורה נבוכים וגם זה מסביר את הפירוט של תוכני הידיעות הללו ( מציאות ה' ואחדותו) הזו בפרק הראשון של יסודי התורה. אלו פירוט אופני קיום המצווה הזו לשיטתו. כמו שעושה בשאר המצוות שכותב "מצוות עשה שיעשה כך וכך ואז מפרט את שאר אופני קיום המצווה. בזמננו אופן קיום המצווה הזו הוא ע"י לימוד מחשבת ישראל ותורת הקבלה (בתוספת מחשבה עצמית. כלומר ללמוד אותן בשביל להגיע להשגת אמת. לא בשביל לדעת מי אומר מה. אבל בלי זה זה בכלל לא נקרא לימוד בלי שום קשר). בעצם המצווה היא ללמוד את מדעי האלוהות.