הספר "למה אתם תמיד צודקים?"

ראה כאן כתבה בהארץ https://www.haaretz.co.il/literature/2023-05-10/ty-article-review/.premium/00000187-fbf2-d78f-a5d7-fbf3a5ab0000

וכאן במידה https://mida.org.il/2023/04/07/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9D/

לפי הספר מקור המוסר הוא ברגש ולא בשכל, וכדעתו של הרב לייב מינצברג בטעמי המצוות של התנ"ך https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92#%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA%D7%95

יוסי, בגדול לדעתו של היידט אין מוסר (אם כי הוא מתעלם מזה בפעלול מרשים) אלא דחפים. יותר עניינה אותי דעת הרב על הניתוח של מר היידט את 'קולטני המוסר' (מה מהם באמת ראוי להקרא מוסר בעיני מי שמאמין שלא כל דחף הוא מוסר) וההתאמה בינם לדעות פוליטיות מסוימות. אבל תודה לך על ההפנייה.

אני לא הבנתי שאין לדעתו כלל מוסר, אלא הפוך נימוק המוסר הוא משום שככה אני מרגיש, ולכן אני אתנהג בצורה מוסרית ואצילית, אמנם לאמיתו של דבר הכל שטויות ואין בזה משהו אמיתי. אך זה רק במישור הפילוסופי. לא במישור עולם התופעות.
וכך היתה דעתו של הרב לייב מינצברג, לדוגמא בפרשת העריות הוא חלק בתוקף על הראשונים שם כמו הרמב"ן שטוען שזה גזירת הכתוב וחוקה ללא טעם, אלא בודאי שכל אדם אצילי ומרומם אמור להרגיש את הגועל בזה, זה הטעמא דקרא, וכן במצות גניבה הוא לא הסכים עם הרמב"ם לומר שהטעם משום חורבן העולם, אלא משום הפחיתות בנפש האדם שמרגיש במצפונו שאין לנגוע במה ששייך לשני.