הערה

ראיתי שהרב כתב בעניין קושיית הכס"מ על הרמב"ם בהלכות יסודי התורה על שפסק במקרה שעובדי כוכבים אומרים תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם לא נהרוג את כולכם שהדין שכולם יהרגו אלא אם כן הוא מחויב מיתה כשבע בן בכרי ואז מותר ואין מורין כן, שזה נגד הסברא של מאי חזית: "אולי יש מקום להציע שההיקש הדו-כיווני בין נערה לרוצח בעצם אומר את זה: יש לימוד מנערה לרוצח ומרוצח לנערה. ברודף אחרי נערה ורודף לרצוח יש איסור חמור ולכן ניתן להציל (גם את הרודף) בנפשו, כי צריך להצילו מהאיסור החמור. זה מראה שחומרת האיסור של רצח היא כמו נערה המאורסה, ומכאן גם ניתן ללמוד שיש ייהרג ואל יעבור ברוצח כמו בנערה. מעבר לזה, יש ברוצח גם את הסברה של "מי יימר". הסדר הוא כמובן הפוך: ברוצח יש ייהרג ואל יעבור בגלל הסברה. משם לומדים לנערה למרות ששם אין את הסברה יש ייהרג ואל יעבור. כנראה בגלל חומרת האיסור. וכעת לומדים שחומרת איסור רצח דומה לאיסור נערה, ולכן גם ברצח יש ייהרג ואל יעבור מהסיבה של חומרת האיסור ולא רק  מסברת "מי יימר". הסבר זהנ מופיע בשפת אמת ביומא פב, באבן האזל בהלכות יסודי התורה שם ומובא בשם הרב שמעון שקופ בספר זכרון שמואל לגר"ש רוזובסקי הספר אינו תחת ידי כעת ואני לא זוכר בו את המיקום המדויק.