הפלה

יישר כוח.
במחשבה לאחור ניחמתי על הדרך שבה בחרתי להעלות את הדברים. אבל מכיוון שזה כבר נעשה אמשיך בתגובה.
השאלה היא שאלה אמתית שהגיע לפיתחי לפני מספר שנים. בעודי אברך צעיר ואני יושב עם אישתי מול הפרופ'. והנ"ל כבר מכין את פנקסו לקבוע תור להפלה. בעזות עצרתי אותו ואמרתי לו שעלי לשאול את הרב. הנ"ל כמובן מסתכל עלי במבט שאומר "איך בדיוק הרב קשור לפה"?
נסעתי לבני ברק לרב יצחק זילברשטיין שליט"א (הגיס של…) והוא כמעט בכה איתי ביחד על המצב. לאחר מכן אמר לי שיקשר אותי לרב של "מעייני הישועה".
דיברתי עם הרב שקישר אותי עם מנהל מחלקת יולדות בבית החולים שם, אשר ביקש ממני שאשלח לו את כל הטופסולגיה.
לאחר זמן קצר התקשר אלי ואמר שלדעתו אין בזה כל בעיה ואני יכול להיות רגוע.
חזרתי לאדון פרופ' הראשון ואמרתי לו שלא עושים הפלה. הוא הסתכל עלי במבטו החודר ושאל אם אני מבין מה אני עושה? אמרתי שכן והמשכנו הלאה… (כמובן שלא יכולתי לספר לו שקיבלתי חוות דעת החולקת עליו)
לא אוכל לתאר את המתח שהיה לנו באותם חדשים עד הלידה. המחשבה שמי יודע.. ואולי בכל זאת…
והנה הגיע הלידה ו…
ברוך ה' נולד תינוק בריא ושלם יפה תואר. שגדל לילד חינני חכם ומשכיל והיום כבר בחור משכמו ומעלה.
לאחר הלידה הגענו שוב לפגישה עם הפרופ' שהתעניין מה מצב התינוק? אמרתי לו שב"ה הכל הסדר. ולתומי חשבתי שתהיה איזו התנצלות. אך הפרופ' רק הגיב טוב בסדר וזהו!!
לא יכולתי להתאפק העזתי פני ושאלתי אותו: אז מה היו הצ'יסטות הללו?
ומה הוא עונה לי? – תראה, זה בא והולך. אנחנו לא יודעים בדיוק מה זה. (מילה במילה וחבל שלא הקלטתי)
לא יאומן. מי יודע כמה עוברים הופלו באופן שכזה?
וזה לא המקרה היחיד שבו נתקלתי ב- "טוב שברופאים לגהנום"
אז מה בעצם אני רוצה לומר?
לא היייתי אומר שמערכת הבריאות רקובה מכל כיוון אפשרי. ברור שיש כאן רופאים שעושים עבודת קודש וב"ה יש להם הצלחות והם מכבדים גם את דעת ההלכה.
אבל מצידנו ברור שלעיתים דעת ההלכה היא זו שתקבע.
ובנוסף בהתייחס לקורונה. אני בהחלט לא רואה סיבה מדוע לקבל כתורה מסיני את כל הוראות מערכת הבריאות או וועדת הקורונה.
ברור שאין עניין לעשות בדווקא להיפך.
אך אם ניקח לדוגמא מהיום את הישוב בדרום שצעירים חילונים (כן גורלין) חגגו מסיבת קורונה ובגלל זה החליט ראש המועצה או עירייה לסגור את בתי הכנסת – מה הקשר בין הדברים???
הדברים כל כך פשוטים שהם שם למעלה בעצמם לא יודעים מה לעשות ואין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
ובזמן שנשענים על אבינו נעשה את ההשתדלות באופן כזה שרק לא תשפיע לרעה על מהלך חיינו הרוחני והגשמי.
לא ככה?

מדובר על פרפסור ג. מ. ?

צריך להבין שאמנם הידע של הרופאים מוגבל ולא תמיד הם צודקים, אבל יש דיני רוב גם בנפשות. לכן אין להסיק מהסיפור הזה מסקנות הכרחיות לגבי כלל המקרים. ראה טור 38.