הצהרת האב השכול

בעצם אולי יש מה לומר: שלגמרי מגיע לו מה שקרה לו. אולי לבן שלו לא מגיע כי הוא היה סתם אידיוט שטוף מוח. אבל האבא הוא כבר אדם מבוגר, ואם זה מה שהוא חושב אז הוא קיבל בדיוק מה שמגיע לו.

במלחמת המפרץ הראשונה גנרל שוורצקופף, מקד הכוחות האמריקאיים אמר שהחיילים העיראקים והטרוריסטים המוסלמים מצפים להגיע לגן עדן ולקבל 72 בתולות, והמטרה שלנו היא לעזור להם כמה שיותר מהר לממש זאת. קשה לא להיזכר בזה סביב האירוע המדובר.

מה?? איך זה מגיע לו? בגלל שהנחותיו שונות משלך?
האבא מניח 2 דברים:
1. ששמירת מצוות ועל הזהות היהודית (כפי שהוא מגדיר) היא מטרה עליונה הגוברת על ערך החיים הגשמיים, שלולא הרוחניות לא שווים כלום כשלעצמם.
2. שבצבא ככל הנראה ילדו לא היה נשאר שומר מצוות.
מסקנה: היה עדיף שהוא ימות מאשר לא ילך לצבא.
אם אני מבין נכון אתה חולק על ההנחות, אך אם הוא סבור שהנחות אלו נכונות, האם זה לא ראוי להערכה שלמרות הקושי הגדול במוות גשמי הוא דוגל בהנחותיו? וכן, אני יודע שתוכל להגיד שיש לו חשיבה דוגמטית ושהוא שטוף מוח, אך לכאורה ההנחה שהרוחניות חשובה יותר מהגשמיות נראית לכל הפחות בגדר סבירה, וכנראה גם שהוא מניח שבצבא הבן עלוי להתקלקל מחמת יצר, ולא מחמת שכל ( אני די בטוח שהוא לא מכיר כלכך את הדרך לאמונה שכלית, ולוקח כאקסיומה של 100 אחוז, ולכן מסתמא הוא חושש מקלקול מחמת יצר הרי בצבא) ולכן שילוב של 2 הנחות אלו נראה בגדר סביר, חוץ מבעיה אחת שלא ברור עד כמה אמונה דוגמטית כזאת נחשבת אמונה. אבל מכאן ועד להגיד שמגיע לו? נראלי ממש מוגזם, גם אם אתה לא מסכים להנחות.