הרב יש לי בעיה אישית

עליך להבחין בין שני סוגים של שאלות: 1. ספקנות – אולי מה שאתה חושב לא נכון? 2. מה שאתה חושב הוא קשה ולא הגיוני.
עם השאלה מהסוג 1 אין דרך להתמודד. גם כשאענה לך עליה תוכל להטיל ספק בתשובתי (אולי מה שאני חושב אינו נכון?). לכן אני כמי שאינו מאמין בספקנות לא מוטרד משאלות כאלה. הרי בה במידה אתה יכול לשאול אותם על כל מה שהם חושבים אולי זו סתם הזיה. שאלה מסוג 2 מניחה שיש קושי ונזקקת לטיעונים הגיוניים. כאן עליך לחשוב האם עמדתך הגיונית יותר מהאלטרנטיבה שלהם או לא. בעיניי היא הרבה יותר הגיונית. הם עצמם חיים בסרט ומתעלמים משיקולים הגיוניים מאד (כמו אלה שמפורטים בספרי המצוי הראשון).
בקיצור, השאלה שלהם היא מסוג 1, ולהעלות תהיות כאלה זו חכמה קטנה מאד. כאמור, אפשר גם להפנות תהיות דומות אליהם ולכל אחד. לדעתי הם שטופי מוח כי הם מתעלמים מטיעונים הגיוניים (אני מניח שאפילו לא שקלו אותם ברצינות), ופוסלים במומם.
אין לי אלא לסיים בדברי השו"ע בתחילתו: "ואל יבוש מפני המלעיגים".