הרב עובדיה זצל

אבל ההגדרה הנכונה לחרדיות היא מה שעושים החרדים. אתה מסכים? ומדוע?

לדעת מרן מלכא המלאך מיכאל (שנאמר "ילך מלאכי (אותיות מיכא"ל) לפניך וגו'), דברא (מענג'ער בלע"ז) דאתרא הדין, המאור הגדול לממשלת התורה גולת הכותרת, אב לחכמים ולנבונים עטרת תפארת, רחימו דנפשאי בסימו דרוחאי, הגאון המופלא וכבוד ה' מלא, מוכתר ביראת ה' טהורה ורוב ענווה, כקש"ת רבי מיכאל דוד אברהם הי"ו המונח 'חרדיות' מהווה כותרת לשתי אידאות כמעט בלתי תלויות: 1. התנגדות לציונות. 2. ההתנגדות לפרשנויות מודרניות של ההלכה (החל ברפורמה וכלה באפיקורסים כמוני). עיין בטורים 475 (בעיקר סביב הערה 2) עד 478 ותרווה צמאונך.
אין בעד מה רבינו 🙂 .

ימחל לי מר וישביח כי את אשר אוהב אוכיח. כתר לי זעיר עת אדבר, אחלה פניו כיושבת על המשבר. תיתי ליה דמקצת שבחי לא אמר בפניי, ולא סיים שבחי דמריה. נאום הגבר הוקם על, חותמו אמת ובקודש לא ימעל.
לצנא מלא ספרא, צנתרא דדהבא, איש אשר רוח בו, רחים ומוקיר רבנן ורב רבנן. נטע נאמן צנצנת המן. נוראות נפלאתי על מר האיך אישתמיט מיניה הך מניפעסט דאיתא בטורא תק, אשר קרוב אלינו ולא ירחק. ימהר ויקראנו ולא יבהל עד עת יבוא גואל ושלום על ישראל.

מזדעזע לי כוליה גופאי ת"ק על ת"ק פרסה. מתותי טורא דבסים כמדאני אסא, יתיב אנא על גבי כורסא, קיש קיש קריא כאסתרא דמנח בקופסא, ועלה במחשבה לפסוע פסיעה גסה, אך לית מחשבה תפיסא, וניטל אחד מת"ק מעיני המכוסה. לאידך גיסא, אמינא אשנה בדרך קצרה לאוקמי גירסא, כי היכי דליקבלו מינך האי פרסומי ניסא, חמרא בגו כסא, את הכל יפה בעתו עשה.

טאק רגוע סופרסטאר