הרצח של צ'רלי קירק ושיפוט מוסרי

הקשבתם לו עצמו פעם, או שהקשבתם לאיך שהשמאל בארה"ב מגדיר אותו?

לשמאל יש הגדרות משלו, למי מותר לנשום את האויר של כדור הארץ, ומי הוא בסך הכל "שנוי במחלוקת", שהוא ביטוי שאומר, בשפת השמאל, "היה טוב יותר שלא היה קיים, אבל אנחנו עושים לו הנחה".
מבחינת השמאל, כל מה שלא הצדקה מלאה של דעותיהם, פרסומם והזדהות עמם בכל הזדמנות, פירושו "חרחור ריב", "הפצת שינאה", "רוע", ומה לא.

אנדריי
לשקרים חוזרים ונשנים יש הגדרה מאוד ברורה מה אמת ומה שקר
לפחות בחלק מהמקרים

אותו דבר לגבי אנטישמיות

אותו דבר לגבי שיח רעיל והפצת שנאה

ושאר 'מעשים טובים' של האיש שנרצח
זה לא עניין כל דבר לימין או שמאל
יש לפעמים גם לעובדות מה לומר

עובדתית הוא תמך במדינת ישראל (אולי כי הוא מלא שנאה לערבים) אבל גיטו וידו באים כאחד הפצת אנטישמיות למיליונים שקרים ועוד ועוד

השיח שלך רעיל ומלא שנאה. אתה בבירור לא מכיר את האיש, וכבר מעלה היפותזות שהוא בעד ישראל כי הוא נגד מוסלמים. אתה יכול פשוט לבדוק אתה יודע… האהבה שלו ליהודים מבוססת בעיקרה על האמונה הנוצרית שלו, למה להמציא? זה מכוער להמציא דברים רעים על אנשים ומכוער לשפוט אנשים בלי להכיר אותם כלל. אבל זה עוד יותר מכוער לעשות את זה בדיוק כשהם נרצחו, זה משתמע כהצדקת הרצח.

"לשקרים חוזרים ונשנים יש הגדרה מאוד ברורה", ול"שאר מעשים טובים" שלך גם כן.

אני מנסה מאוד להימנע משפה כזו, אבל במחילה, התגובות שלך מבחילות אותי.

לרב –
אז אם הבנתי נכון, אתה מתכוון שמבחינה תיאורטית אפשר באמת להגיע למסקנה שאדם מסוים צריך למות – זה לא שזה בלתי אפשרי או בלתי הגיוני לחשוב כך. אבל בפועל אנחנו לא נעשה את זה, לא בגלל שזה לא יכול להיות מוצדק ערכית, אלא משיקולים פרגמטיים? כלומר, בסוף אם כל אחד יתחיל להרוג את מי שהוא חושב שהוא רע ומזיק, פשוט נגיע לכאוס מוחלט?

לדוד –
אני הכרתי ושמעתי את צ'רלי קירק כבר שנים, כמו את כל הפמליה האחרת(בן שפירו, מייקל נואלס, ג'ורדן פיטרסון וכו'), לא פעם הסכמתי איתו על דברים מסוימים אבל לא על הנימוקים שלו שלטעמי היו די חלשים. הוא היה נראה תמיד כאיש נחמד, אבל לפעמים נראה לי שמרוב רצון לא לתת לפרוגס לנצח הוא העדיף ציפוף שורות בכל הקשור לימין מאשר באמת להתמודד עם טענות שעולות כנגד הימין ולא מקבלות מענה(זאת ככל הנראה הסיבה שהוא נשאר בקשר טוב עם אנטישמיים אמיתיים כמו קנדס אוונס וטאקר קרלסון).

דניאל,
לגבי מה שהפנת למיכי, אני לא חושב שזו מסקנה נכונה. הוא כתב שצריך להיות רדיפה ברורה שצריך למנוע בשביל להצדיק רצח. ברעיונות נלחמים ברעיונות, לא באלימות.
לגבי מה שהפנת לי, אני חושב שאתה צודק. הוא לא היה המבריק שבמבריקים, ולכן גם זו היסטריה מיותרת לחפש אותו באמראות רנדומליות לאורך שנים של קריירה גועשת, הוא לא פילוסוף ולא תמיד צדק או דיבר בחכמה. ניתן להתרשם שהוא היה בחור טוב ומוכשר עם לב במקום הנכון. לגבי הציפוף שורות, זה היה נכון במוצהר, לטוב ולמוטב, הוא אמר מספר פעמים שהוא מקבל בזרועות פתוחות לתנועה שלו גם מי שמזדהה רק עם חלק מהערכים, והזמין אפילו טרנסים לקחת חלק רח"ל (😉) קשר עם טאקר וקנדיס זה חלק מזה, לא הייתה פה חברות אמיצה או משהו כזה, ולמרות הרגישות שלנו, הם לא באמת אנטישמים פרופר (אולי קנדיס מעט יותר). הוא נלחם גם באנטישמיות לא רק בביקורת על ישראל.
מדהים אותי שהשיח היום הוא על כמה קיצוני הוא היה או לא היה, זה בכלל לא הדיון כשרצחו אותו על רקע דעותיו שהשמיע באופן מתורבת ונינוח והאזין לצד השני. (למפקפקים, הוריו אמרו שהוא הקצין לשמאל ושנא את קירק והוא חרט על התרמילים, "היי פשיסט, תפוס" ו-"בלה צ'או" – שזה סלוגן פופולרי אצל אנטיפה, וכדו') אם כבר דנים את הדיון המיותר הזה, "קיצוני" זה לא ביטוי יחסי, זה מדיד. אז אני שואל, מה יותר מרכז ממנו בארה"ב ואיפה הקצוות? תצייר את ההתפלגות ואני מנחש שהוא יהיה איפשהו בסטייה תקן או שניים ימינה, כל דמות ימין שתעלה כמעט תהיה קיצונית יותר ממנו (וואלש, שפירו, מאסק, טראמפ, טאקר וכן הלאה)
הוא היה פופולרי מאוד, זה מה שגרם לשמאל לקטלג אותו כקיצוני. ועצוב לראות אנשים בארץ שלא מכירים אותו שואלים את השאלות הלא נכונות; "האם יש אשמה בנרצח" בחייאת, עזוב רגישות, איפה השכל?? בעיניי זה מטריד. גם אם דמות בפוליטיקה ממש תירצח ואנשים יהרהרו אם יש צדק בדבר, זה יהיה מטריד וקריאת השכמה, ק"ו כשמדובר במשפיען נינוח שמחזיק בדעות מאוד מאוד פופולריות בארה"ב. (קל לדמיין דבר כזה קורה בארץ. לצערי אני מניח שיהיו אי אלו שינסו להצדיק. ושוב מזכיר, למרות שזה לא הדיון, צ'ארלי הוא לא ביבי, הוא אפילו לא היה פוליטיקאי)