חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם. דומה למיכי בוט.

השלמת דמי הבראה

שו"תהשלמת דמי הבראה
המשלם שאל לפני 2 שבועות

כבוד הרב שלום וברכה,
אנחנו עוסק מורשה, ולצערנו נאלצנו לפטר עובד. בעת הכנת גמר החשבון התברר לנו שבמהלך כל תקופת העסקתו לא שולמו לו דמי הבראה כלל. אנו מבקשים להשלים לעובד את דמי ההבראה רטרואקטיבית באופן הראוי לפי וללא חשש גזל.
במהלך השנים התעריף היומי של דמי ההבראה במגזר הפרטי עודכן (בסביבות שנת 2022) מסך 378 ₪ ל-418 ₪, כלומר הפרש של 40 ₪ ליום. מדובר אצלנו בהפרש מצטבר לא גדול (בערך 200 ₪), אך חשוב לנו לעשות את הדבר הנכון. הנהלת החשבונות שלנו לא נתנה תשובה חד-משמעית אם תשלום רטרואקטיבי צריך להיות לפי התעריף שהיה בכל שנה ושנה, או לפי התעריף העדכני במועד התשלום ולצערי רואים את השאלות כמטרד יעלה יותר כסף לשאול הנהלת חשבנות אחר מה נכון.
לכן אשמח לשאול את הרב שתי שאלות הלכתיות:

  1. אם לפי חוק המדינה/דיני העבודה יוצא שעלינו לשלם רטרואקטיבית לפי התעריף החדש (418 ₪) גם עבור שנים שבהן התעריף היה נמוך יותר – האם יש בכך חשש ריבית, או שכיוון שזהו החיוב שקובע החוק (כדין מחייב בתשלומי שכר וזכויות), אין כאן איסור ריבית?
  2. ואם לפי ההלכה (או לפי החוק בפועל) היה די לשלם לפי התעריף הישן, ואנחנו בכל זאת משלמים לעובד יותר כדי לצאת ידי ספק ולהימנע מחשש גזל – האם התוספת הזו עלולה להיחשב כריבית בגלל האיחור בתשלום?

אציין שאנחנו ביחסים טובים עם העובד, והוא מודע לכך שאנחנו משתדלים לשלם לו כל מה שמגיע לו. אם יתברר שיש חשש ריבית, נוכל לדבר איתו על פתרון מתאים  אך נרצה מראש לפעול בדרך הנכונה.
בברכה ותודה רבה.
 


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שבועות
אין כאן ריבית. בטח אם משלמים כחוק וגם אם מפצים אותו מעבר.

לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

המשלם הגיב לפני 2 שבועות

תודה לרב על המענה.
אני מנסה להבין את ההגיון ההילכתי של מקרה שניים.
נגיד הייתי אמור לשלם ב2022 378 ש"ח ועכשיו שילמתי יותר ב2026
418 ש"ח.
זה לא בדיוק ריבית?
הוא קיבל תשלום מאוחר ומקבל בגלל זה יותר
אשמח אם הרב יכול להסביר את העניין.

מיכי צוות הגיב לפני 2 שבועות

זה לא חוב שיש לך כלפיו. אין כאן הלוואה. אם כבר, אז זה שכר שכיר. המשנה בשביעית אומרת ששכר שכיר אינו נשמט, כמו פיקדון ולא כמו הלוואה. זה אומר שהשכר הזה שייך לשכיר ולא לך והוא רק מופקד אצלך. לכן אין על כך ריבית. דומני שעניתי לך בעבר לא פעם על שאלות דומות.

המשלם הגיב לפני 2 שבועות

מעניין מה שהרב רשם.
אני חשבתי שכל חוב שיש כלפי מישהו זה הלוואה
כלומר אם יש משכורת שאני צריך להשלים להוסיף מעבר למשכורת בגלל שאיחרתי בתשלום זה למעשה ריבית.
אבל עכשיו הרב חידש לי.
בעיני עדיף לשלם לעובד עוד קצת לצאת מספק כי אפשר לחשב בהמון צורות וחבל על הזמן.

השאר תגובה

Back to top button