התגובה למאמרה של רבקה לוביץ

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיהתגובה למאמרה של רבקה לוביץ
אריאל פיקאר שאל לפני 5 שנים

קראתי את מאמר התגובה שלך באקדמות
שאלתי: הגדרת את הנישואין כחוזה. אולם איני מכיר חוזה בהלכה בחוק שבו רק לצד אחד יש את הכח לסיים את החוזה. מהותו של חוזה הוא שהוא מחייב את שני הצדדים באותו אופן עקרוני. משום כך קשה לראות נשואין כדמו"י כחוזה. הניסוח הנכון יותר הוא כפי שציינת יצירת חלות ואולם כאן חוסר השוויון הוא מהותי. האיש יוצר חלות אשת איש על האישה. לעומת זאת על האיש לא נוצרת חלות של 'בעל אשה'. נוצרים לו חיובים אבל אין שינו במעמדו האישי גם אחרי חדר"ג. הטענה של רבקה נכונה. האיש יוצר בעלות (איסורית) על האישה, אך האישה אינה יוצרת דבר דומה על האיש. נכון, נדרשת הסכמת האישה, אך לאחר הסכמתה היא הופכת לאשת איש ואינה יכולה לחזור בה, אך הוא כן יכול (הצורך בהסכמתה על פי חדר"ג אינו משנה את הדין מן התורה, אם זרק לחצרה אף שסירבה לקבל, וילדה ילד מגבר אחר הוא לא יהיה ממזר). הדבר הדומה ביותר לכך הוא התגייסות לצבא. על חייל שהתגייס נוצרת חלות 'חייל' הוא אינו יכול לשחרר את עצמו מחלות זו. כלומר, הדמיון הוא כך. אשה הנישאת לאיש כדמו"י היא כמו חייל בצבאו של האיש. גם לצבא יש חובות כלפי החייל אך היחסים אינם הדדיים.
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

שלום רב.
כתבתי בפירוש שההלכה אינה שוויונית. מעולם לא טענתי אחרת. זה לא חודש על ידי רבקה לוביץ ולא על ידי. טענתה במאמר הייתה שיש כאן קניין במובן של בעלות ואני טוען שלא. הוויכוח היה רק על זה, וכאן לדעתי ראיותיי וטענותיי מוחצות. ובוודאי לגבי הצעתה כדי לפתור זאת לבטל את הקידושין (לחיות בלי קידושין), זה אבסורד מוחלט ברמה הלוגית כפי שהסברתי.

לגבי חוזה חד צדדי, זה לא שמצאנו אחר אינה ראיה לכלום. אז זה המקרה היחיד. השאלה האם אכן אני צודק שאין כאן בעלות או שאיני צודק. כאן יש להיזקק לראיות ולמקורות.

יתר על כן, החוזה הזה זוקק הסכמת שני צדדים להחלתו, רק פירוקו הוא חד צדדי. אבל ההסכמה מעיקרא לוקחת בחשבון את העובדה שהפירוק הוא בידי הבעל. אישה שלא רוצה זאת – שלא תתרצה לקידושין מעיקרא.

השאר תגובה

Back to top button