התחכמות כנגד השוטים

היה נ״ל לחדש בזה שאפילו להפקיר אינו צריך.
כמו שכותב הרמבם (בפירוט בפאר בדור סימן נא) וכן הטשו״ע בהלכות תק״ש, המצווה היא לשמוע ולא לתקוע (כמו שמוכרח מהתוקע לתוך הבור אם קול הבור מדע לא יצא. ואם המצווה היא לתקוע למה לא יצא! ואולם יש לדחות ואכ״מ), ואם כך השומע יוצא ע״י עצמו כשהוא שומע, ולא מדין שומע כעונה שהתוקע מוציא אותו יד״ח. אולם, ודאי שצריך שיהיה קול שופר של מצווה, צריך חפצא של מצווה ולא סתם קול, וכמו שהאריך בחזו״א (או״ח כט, ד), ולכן בין היתר צריך כוונת תוקע ושומע. ואם יש לתוקע כוונה להוציא רק כמה אנשים (ולא כל מי ששומע) נראה שעדיין זה נחשב קול שופר של מצווה (לא נראה לחלק ולומר שלפלוני זה קול/חפצא של מצווה ולאלמוני לא). ולכן במקרה כזה גם האחרים יוצאים (שהתוקע לא התכוין עליהם) יד״ח.

מסכים הרב ?

ברור. אבל השאלה הייתה על צד שכן צריך כוונת משמיע.

יש לעיין למ"ד 'אין ברירה',אם מוציא גם את מי שאין לו סמ-פון, שהרי אינו יודע את מי הוא מוציא! וצריך לחפש בזה ב'גוגל' 🙂

עכ"פ מי שיש לו סמ-פון – יכול למצוא קורס אינטרנטי ללימוד תקיעה בשופר, ויתקע בעצמו. אולי ישיג ברשת שופר בזול 🙂

מוגש כשירות לציבור ע"י רשת 'שופר – מרקט' בברכת 'הרשת שפתינו יערב לפניך'

לא מדובר תמיד בבעל תוקע שמחליט על דעת עצמו, הרבה פעמים רב הקהילה מחליט על כך.
למשל, האדמו"ר מויזניץ הכריז בעבר מראש שאינו מוציא יד"ח את המשתמשים בסמארטפון, ומדובר בציבור של אלפי מתפללים.