התלבשות התורה במושגים גשמיים

שלום וברכה לכבוד הרב שליט״א
הרב טען בשיעור השלישי בעניין ׳מבט על תורה ועל תלמוד תורה׳ שהתורה מתלבשת אצלינו בצורה כזו ואצל המלאכים בצורה אחרת, והוסיף שלמרות שאצלינו כתוב שהעלו אמורא לשמיים כדי שיכריע את הספק, יתכן שב״גמרא״ של המלאכים כתוב ששלחו את המלאך גביראל כדי שיכריע.
לענ״ד זה לא מסתבר, כיוון שכל העניין של הורדת התורה לארץ הוא שאנחנו מחליטים, ״לא בשמיים היא״, וזה לא רק דרך ההתלבשות אצלינו אלא גם אצל המלאכים. זו הסיבה (כמובן על פי ההסבר של הרב) שהמלאכים נחרדו כשמשה בה, ואולי גם זו הסיבה שהם אומרים ״מה לילוד אישה בינינו?!״ (שמתעסק בכיבוד אב ואם ולא בנצח שבהוד), אבל גם הם מודים שמשה בא לקחת את ההחלטות והכח אל הארץ מתחת. משה רק מנחם אותם, אפוא, בכך שהם יוכלו להמשיך לעסוק בתורה.
ואם כן זו נחמה פורתא, כי בסופו של דבר משה כן מוריד את התורה לארץ (דרך לבושים שונים) ולוקח את כח ההחלטה אלינו.
ב. לפי ההסבר של הרב, מה היה לפני שמשה לקח את התורה, האם המלאכים הכריעו בספיקות שהיו בתורה שלהם?
ג. גם בזוהר הקדוש כתוב רעיון דומה שמשמע ממנו כדברי הרב, וזוהר מוסיף שלעתיד לבוא נזכה לראות את נשמת התורה, כלומר את מהות התורה עצמה ולא את הלבושים (ומכאן קצת קשה על ההסבר של הרב לקאנט שאף פעם אי אפשר לתפוס את המודג עצמו אלא רק את הלבושים שלו), וזה לשונו: ׳מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש, ולא מלה אחרא, תיפח רוחיה, ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי. בגין כך אמר דוד: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" – מה דתחות לבושא דאורייתא.
תא חזי: אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא – גופא, וחשבו דגופא – נשמתא.׳
אגב, אם הרב מתכנן לכתוב טור על הנושא, לענ״ד כדאי מאוד להביא את דברי הזוהר.