התלמוד סמכות או אמת

נתעוררתי בשבת להערה נפלאה ועניין אותי לשמוע את דעתך עליה.
במשך השנים שמתי לב כי יש הבדלי גישה ביחס למשקל הטקסט של התלמוד בין הבית יוסף והחזו"א, בעוד שהבית יוסף נותן לו יחס משני ביחס לסברת הדברים וכלשונו של הבית יוסף שדוחק הלשון עדיף מדוחק הענין, [ולענ"ד אפשר לראות זאת במקומות רבים בבית יוסף שכשיש קושיא על איזה ראשון הוא דוחק מאד את לשון הגמ'] לעומתו החזו"א כפי הנראה מתייחס בכובד ראש לשקלא וטריא של הגמ', וסברת הדברים היא משנית אצלו, באחת מאגרותיו הוא אף כותב, שאין להאריך בסברא, אני מבין שכונתו היא שהעיקר זה החשבון של הטקסט, ואת הסברא ניתן לכופף לטובת הטקסט. 
כעת חשבתי, שלכאורה הם לשיטתם בענין זה, כי ידוע מה שהם נחלקו בטעם הדבר שאין האמוראים חולקים על התנאים לדעת הכס"מ כי כך קיבלו, ולדעת החזו"א הם קטנים בחכמה מהתנאים, לפי"ז הכס"מ לשיטתו שסברת הגמ' לא בהכרח צודקת ומשום שקיבלנו לא קיבלנו רק את הטקסט, ולדעת החזו"א שהגמ' בהכרח צודקת מאיתנו יש חשיבות לנוסח הטקסט.
מה דעתך?
אגב, השיעור האחרון עם הטקסטים האמתיים והמדומים של הרב קוק משעשע במיוחד.