ועשית ככל אשר יורוך

שאלת בהומור משהו אך קיבלת תשובה לקונית וחדה

זה פרדוקס. התפיסה של מיכי שלא לשאול, ולעשות מה שנראה לך

ואני שואל: הרב בכל זאת מצביע לה? ואגב, לטעמי, גם אם יש מקום לחלוק (ויש הרבה) על המצע של פייגלין, עצם השינוי של הבאת רעיונות ושיח של חשיבה במקום אסופה של ססמאות – נתון זה גורם לי להצביע לו

בהחלט חושב שכן. תשובתי הלקונית רק אומרת שלא אורה להצביע לה כי אני לא מורה מאומה ובטח לא איך להצביע.

הרב מציג זאת כאילו להורות למי להצביע זה משמעותי.
אבל למען האמת כידוע ליודעי ח"ן ש"קול אחד" הוא בלוף. אין לו השפעה על התוצאות. רק במידה ויהיה קול כנגד קול כמו באמעירקה.

לא הצגתי מאומה. גם אם זה לא משפיע אין זה אומר שלא שייכת בזה הוראה. ההוראה היא דין במעשה ולא בתוצאה. לשיטתך גם אין שום היגיון ללכת להצביע, ועל כך אני חולק (מטעם הצו הקטגורי. כתבתי על כך בטור בעבר). ואם יש עניין להצביע למה שלא תהיה שייכת הוראה למי להצביע?
מה עוד שהוראה לרבים נוגעת להרבה קולות ולא רק לאחד, ולכן גם אם היחיד לא רואה טעם להצביע עדיין ייתכן שיש טעם להוראה למי להצביע.

נו, אז מדוע הרב לא מפרסם את דעתו בפוסט? ייתכן והקוראים ישתכנעו ונמצא תועלת לכלל כולו!

בעתו ובזמנו. אני רואה שהנושא בוער לרבים, אז בלי"נ אמצא זמן לכתוב משהו.