ועשית ככל אשר יורוך
ההצדקה לקבל את פרשנות חזל ( לגבי חקיקה הבנתי שזו מלוקת רמבם ורמבן ) היא מהפסוק ועשית ככל אשר יורוך . יש לי מספר שאלות בנושא : א. מדוע כל בן אדם שנקרא תנא או אמורא בהכרח אומר שהוא כזה גאון , מה ההבדל ביננו לבינהם ( למיטב הבנתי הדור של היום הרבה יותר רציונלי ) , וחוץ מזה מדוע סייגו את הכלל לתקופת האמוראים ותנאים , למה שלא נתחיל לפרש בעצמנו
ב. ממה שהבנתי הפסוק מדבר , דווקא על סנהדרין , האם זה הרחבה של חזל עצמם , ואם כן האם זה לא הנחת המבוקש ( פרשנות לפסוק שמכוחה חזל מוציאים סמכות לפרש את שאר הפסוקים )
א. ראשית, אתה מערבב בין גאון לרציונלי. אלו לא מילים נרדפות. אבל מעבר לזה, סמכותם של חז"ל לא נובעת מהיותם חכמים או רציונליים אלא מזה שקיבלנו על עצמנו את דבריהם כמסגרת מחייבת. זה החוק. זו סמכות פורמלית ולא מהותית. חפש כאן באתר על המושגים הללו. יש בקביעת מסגרת כזאת גם היגיון רב, וגם על כך עמדתי בכמה מקומות.
ב. המחויבות לתלמוד אינה מבססת על 'לא תסור' או פסוק אחר אלא על קבלת הציבור.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer