זמן לימוד תורה ועוד שאלה כוללת

אני מתכוון מבחינה הלכתית (מה ראוי, כנראה).
כן (לפנות אליה). בעולם החילוני זה לא רע, אבל לפי מה שהבנתי, בעולם הדתי זה בעיתי. (והאמת, זה לא כזה נראה טוב לעין) הבנתי שבעולם הדתי ראוי רק "בשידוך" (או באתרי היכרויות לדתיים, שגם זה שנוי במחלוקת מבחינה הלכתית), וזה באמת ניסיון רציני לבעל תשובה.

אני לא מתכוון למישהי כופרת, אבל מישהי מאמינה או עם בסיס לאמונה (באמת שלא יודע איך להגדיר לך), שלא יצא לה להכיר את הדת, אבל תסכים לקיים אורח חיים דתי, יחד עם קיום מצוות מצדה. (איך היא תסכים ולמה, אין לי מושג. סתם דוגמה היפותטית)

אתה לא צריך לשים לב לכל מה שכל אחד אומר לך, וגם לא בהכרח לציית לנהגים חברתיים רווחים. זה לא בהכרח מחייב. לדעתי אין שום בעיה בפנייה כזאת, לא הלכתית ולא אחרת, כל עוד זה נעשה בנימוס ובצניעות לצורך קשר זוגי כדת וכדין..
אם היא מוכנה לקבל עליה עול מצוות, מה רע בזה? להיפך, יש לך גם זכות השבתה של עוד יהודייה למחויבותה ההלכתית. אם היא תעשה זאת מן השפה ולחוץ, או רק בשבילך, זה עלול לעבור לה עם הזמן. לא בטוח שכדאי לבנות על זה. אולי כדאי לעשות ניסיון, שתתחיל להיכנס למסגרת דתית ותראו איך זה מתפתח.

וואו, זה מפתיע.
מענין אם יש עוד המון שהולכים בדרך שאתה מתהלך בה. (לא רק באופן אינדיבידואלי, אלא גם כ'קבוצה')

תראה, לא אשקר לך ואני מניח שאתה גם יודע זאת, אבל אתה כנראה נצפה בצורה שונה (בלשון סגי נהור) בקרב אנשים הנחשפים להליכותיך.

תראה לצורך הענין, ליבוביץ' להבנתי שנוי במחלוקת בקרב הציבור הדתי. (מותר להגיד זאת, או שזה לשון הרע חלילה? אם אסור אשמח לצנזור)
מאידך גיסא, לא יודע אם לומר להבדיל או לא (שלא לפגוע בראשון חלילה), הרמבם גם נתפס כשנוי במחלוקת בתקופתו.
והיום ידועה עוצמתו החיובית.

אני באופן אישי מאוד מעריך אותך, אגב. (כמו שצוין, ובלי לנסות להתחנף חלילה, רק הבהרה נוספת.)

אך אין זה מונע ממני לשאול, כיצד אתה נתפס מבחינה הלכתית? האם אתה מקיים את מצוות עשה לך רב? ושוב, האם ישנו 'זרם' מסוים להנהגות שלך?
שוב, מצטער אם זה נועז מדי, אבל באמת מסקרן אותי.

תודה!

לא מבין את השאלה. אין לי רב, וגם אין מצווה לעשות רב. יש המלצה בפרקי אבות לעשות זאת, אבל לצערי אין מישהו שמצאתי שיכול להוות עבורי מודל כזה. אין זרם מוכר לי שנוהג בכל מה שאני חושב. למה שיהיה כזה? מה הסיכוי שיהיה זרם שלם שנוהג בדיוק כפי שאני חושב, אלא אם הם תלמידים שוטים שלי (ואני מקווה שאין לי כאלה).

אז באיזה דרך אתה מתהלך מבחינה הלכתית?
כששואלים שאלות הלכתיות, לפי איזה פסיקה אתה עונה?

תודה!

לפי מה שנראה לי. איני יודע להגדיר דרך. אני לא הולך לפי פוסק מסוים (ספק אם זה בכלל מותר. יש תשובה של בנו של הרא"ש שאוסר).