זמני היום

מה דעתך לגבי מצוות התלויות בזמן במקומות שבהם זמני היום ארוכים במיוחד או לא קיימים?

דוגמא א – 
טיילתי באיסלנד לפני זמן מה. עלות השחר בסביבות 2:00, אך הנץ החמה רק באזור 6:00. האם שייך לומר שכל האיסורים לפני תפילה (לאכול, ליסוע וכדומה) חלים כבר מעלות השחר, אף שיש עוד שעה ומשהו אפילו עד זמן תפלין? 
דוגמא ב –
במקומות בהם יש שקיעה אך אין צאת כוכבים, או שאין שקיעה כלל – האם המצוות התלויות בזמן שייכות ויש לקבען על פי שעון של 24 שעות? השאלה קיימת כמובן באופן קיצוני יותר (והרבה פחות מעשי) בחלל החיצון, או אם בעתיד הרחוק מאד ניישב כוכבי לכת אחרים.
מחד, ברור שכשחז"ל הגדירו 'שעת שכיבה' ו'שעת קימה' והתאימו להן זמני קריאת שמע, הם לא העלו על הדעת מציאות בה שינויים אלו (של עלות השחר וזריחת השמש) אינם קיימים.
מאידך, נראה שלפחות חלק מההגדרות שלהם מסתמכות על פסוקים (בתחילת ברכות מסתמכים על "ובא השמש וטהר" לומר שזו תחילת הלילה לעניינים מסויימים, או על הפסוק בעזרא "מעלות השחר עד צאת הכוכבים" להגדיר את היום), ואם כך ייתכן שהם הבינו שהמקרא תולה את המצוות בנראות השמים, ואם כך לא ניתן יהיה לקיים מצוות תלויות זמן במקומות אלו (וזכור לי שראיתי פעם בשם אחד הרבנים המוכרים בציבור החרדי – איני זוכר איזה – שאמר שיש בעיה קשה למול במקומות צפוניים במיוחד בעונות הקיץ והחורף כאשר אין זריחה ושקיעה).