זן ואומנות אחזקת האופנע
קראתי לאחרונה את הספר של רוברט פירסיג – זן ואמנות אחזקת האופנע.
ספר ממש מצויין, לדעתי. ראיתי שם כמה דברים מקבילים לדברים שכתב כבוד הרב ב'אמת ולא יציב'. חשבתי לדווח זאת לכבוד הרב.
הוא כותב שם הרבה על ההפרדה בין קו החשיבה הקלאסי (אנליטי במונחים של הרב) ורומנטי (סנטתי במונחים של הרב), כמו גם על כך שאין אפשרות להגדיר מושגי בסיס, גם טענה שהרב חזר עליה כמ"פ.
הוא חיבר גם את הספר 'ליילה' שם פיתח באריכות את התיאוריה הזו. טרם קראתי.
הרבה הצלחות!
תודה. קראתי את הספר הזה בצבא (לפני כמעט 40 שנה), ואכן הוא השפיע עליי. אני מזכיר אותו בכמה מקומות (בעיקר את מסקנתו לגבי האיכות שלא ניתנת להגדרה אבל אין זה אומר שהיא לא קיימת באופן אובייקטיבי). את ליילה הרבה פחות אהבתי.
אני לא יודע מה הרב זוכר.אני קראתי את הזן לפני 15 שנה בערך בערנות מוגברת מאוד (זה היה כבר לאחר שמחשבות דומות התגלגלו גם אצלי בראש בשפה שונה בעקבות השראה מקורס על הגל וניטשה ונסיונות להבין את המבדיל והמחבר בין הרב קוק לרב סולובייצ'יק) ,והספר הזה מבחינת הרעיון המרכזי שלו הוא כמעט בדיוק אותו דבר כמו 2 עגלות אלא שהמחבר שלו הוא מטאפיזיקאי (ולכן גם בעל נטייה לשגעון ) .אבל גם הרב שלפני 15 שנה היה יותר נוטה למטאפיסיקה ממה שהוא היום.והזן הוא גם יצירה ספרותית בפני עצמה.אני ספק בכלל כמה אנשים אז מדורו של הרב באמת הבינו את הספר.כשמבינים את הספר אז הוא ממש יצירת מופת פילוסופית (אני לא כ"כ אוהב את הניסוח הזה).אני מציע מאוד לרב לקרוא את הספר מחדש
אילון, יפה כתבת! מסכים עם כל מילה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer