חבדניקים וחדירה לפרטיות

עם כל השוני, למה זה שונה מחברה או מוסד שמשווק את עצמו? הם חושבים שהאמת אצלם, והם רוצים לזכות יהודים במצוות. איפה כאן הבעיה? למה זה מעורר בנו דחייה?

למה זה מסיונרי כביכול? הם לא כופים או משכנעים. רק מציעים.

אני יודע מה הם חושבים וכתבתי שזה לגיטימי. הסברתי מדוע תחושת הדחייה מובנת לי. מיסיונריות אינה סמינר שכנוע, דבר ראוי ולגיטימי, וגם לא כפייה, דבר פסול. מיסיונריות היא פנייה לרגש ולסנטימנט, או פיתוי בדרך כלשהי, ולכן בעיניי זו גישה בעייתית.

חב"דניקים אינם עשוים מעור אחד. הכרתי מהנדס אחד חב"דניק שמינה את עצמו לשליח חב"ד בעבודה. זה לא פגע בעבודה שלו. המנהל שלו היה מרוצה ממנו וכולם היו מרוצים. הוא באמת קירב אנשים לפרקטיקה של הנחת תפילין, תפילה במנין ועוד. לפעמים אנשים מאמינים אבל בפועל לא יודעים מה לעשות. זה עוזר שיש הדרכה וליווי.