חופש הרצון

ראיתי 3 שאלות על חופש הרצון, שמורות לכאורה שהתנהגותו של אדם והכרעותיו המוסריות כביכול, הן בסופו של דבר תוצאה הכרחית של הגֶנים ומבנה ה-DNA עימם נולד, ואין לו כל יכולת לשנותן. הרצון החופשי אינו אלא אשליה, כפי שמקובל היום על רוב-רובם של המדענים והפילוסופים.
אשמח לתשובה עליהן
א- איך מסתדר חופש הרצון עם האבולוציה, המקובלת כיום על כל העולם המדעי. האבולוציה יכולה להסביר את התפתחות האדם התבוני כפונקציה של גידולו הפיזי של המוח. מצאו, כי מוחותיהם של יונקים גדולים יחסית ממוחותיהם של חולייתנים אחרים, ומוחותיהם של קופי-אדם גדולים יחסית ממוחותיהם של שאר היונקים. גם התפתחות האדם עצמו, לפי ממצאי המאובנים, מן האוסטרלופיתקוס דרך ההומו-ארקטוס ועד ההומו-סאפיינס, מוסברת, ואף מוגדרת, לפי צמיחה מתמידה של גודל המוח. ההבדל בין אדם לחיה, בסופו של דבר, אינו איכותי, אלא כמותי. חופש הרצון, לעומת זאת, אינו עניין להתפתחות. הרצון, לפי ההגדרה, הוא או חופשי או בלתי-חופשי, ללא שלבי ביניים. אם התפתח האדם מקוף קדמון, מהיכן צץ פתאום רצון חופשי? קשה גם לראות איזה יתרון אבולוציוני מעניק חופש הרצון, כך שהיה כדאי להתפתח בכיוונו.
והנקודה היותר עיקרית היא, כאמור, שרצון חופשי, לפי הגדרתו הפילוסופית והתיאולוגית המסורתית, אינו דבר העשוי להתפתח בכלל. לא קיימים שלבי מעבר בין שני המצבים הבינאריים של הכרח לעומת חופש.
ב-  פילוסופים רבים דחו את האמונה בחופש הרצון מתוך ניתוח מושגי גרידא, הרבה לפני עליית האבולוציה. התיאוריה של חופש הרצון סותרת את אחד החוקים היסודיים העומדים בבסיס התנהגותנו היומיומית ובבסיס פעילותנו האינטלקטואלית כאחד – האמונה כי לכל דבר ישנה סיבה, הידועה כחוק הסיבתיות. מתוך המאמינים ההמוניים בחופש הרצון, מעטים הם המבינים את משמעות חריגתו של חופש זה מחוק הסיבתיות, ואת הפרדוקסליות והאבסורד שבכך. הטיעון, הידוע בספרות הכללית מ'חמורו של בורידן', נוסח אצלנו בידי ר' חסדאי קרשקש (אור ה', ב, ה, ב):לו יצוייר שיהיו שני אנשים על מצב אחד, ומזג אחד, ותכונה אחת, ויחס אחד לדבר מה, בלי חילוף כלל – לא יעבור שיבחר האחד מציאותו, והאחר העדרו; אבל יתחייב שיבחר וירצה האחד מה שבחר ורצה האחר. וזה, שאם היו מתחלפים בבחירה ורצון, להיות החילוף מחודש – יצטרך אל מחדֵש; ומה סיבת החידוש – מי יתן ואדע, אחר שהם מסכימים במזג ומולד ותכונה מכל הצדדים?במילים אחרות: לפי מאמיני הרצון החופשי, היטלר יכול היה להיות האפיפיור, ובכל זאת היה להיטלר. למה היה אם כן להיטלר, ולא לאפיפיור? ככה! למה? ככה! אנשים שטחיים יענו אולי: "לא ככה, אלא מפני שבחר להיות היטלר, ולא להיות לאפיפיור; והיטלר עצמו הוא הסיבה לכך שהפך להיטלר ולא לאפיפיור". אך זוהי תשובה ריקה. מענה על השאלה 'למה' הוא בעל משמעות, רק אם מובן ממנו כי בהכרח כך צריך היה להיות, ולא אחרת. אם המענה אינו מספק את ההכרחיות הזו, לא הרווחנו מאומה, שכן השאלה היסודית'למה'בעינה עומדת, ורק נדחקה שלב אחד אחורה. אם אני שואל: למה רטוב כאן? ועונים לי: מפני ששפכו כאן מים, ביסודו של דבר לא ענו לי כלום, אם באמת מעניינת אותי סיבת הרטיבות. אני הרי יכול להמשיך לשאול: ולמה שפכו כאן מים? הרי לולא שפכו כאן מים, לא היה רטוב כאן! בדומה לכך, אם מעניין אותי לדעת למה היה היטלר להיטלר ולא לאפיפיור, לא אקבל כל תשובה לשאלתי במקרה שיענו לי: היטלר היה להיטלר ולא לאפיפיור, מפני שבבחירתו החופשית בה חנן אותו האל, בחר להיות היטלר ולא אפיפיור. אך מכיוון שבאותו אופן יכול היה באמת לבחור להיות אפיפיור ולא היטלר, הרי השאלה הראשונה במקומה עומדת, ממש כשם שהוצגה לראשונה: סוף-סוף, למה היה (כך ש)היטלר (בחר להיות) להיטלר ולא לאפיפיור?.
ג- איך יתכן ששום פילוסוף רציני (חוץ ממך) אינומאמין כיום בחופש הרצון.