חטא בשביל האחר והיתר בשבילי
שלום כבוד הרב וצהריים טובים.
מה עושים במצב שמשהו הוא חטא בשביל האחר והיתר בשבילי ובשעה שאני נוהג עם חברי בהתנהגות המותרת לי מעיקר הדין לחברי נחשב מעשה זה חטא -האם אני חוטא בעצמי? או האם מכיוון אחר דווקא יותר סביר לומר ששנינו לא חוטאים כי חברי נכנס לגדר אנוס?. או האם יתכן שאין זה חטא בשבילי ואיני נענש אך חברי כן? (דבר שלדעתי לא סביר.ולכן אני שואל).
דוגמא רדיקלית ראשונה :קבלת גרים שאינם רציום. בכלל ומעמלק בפרט :
חשבתי על הסיטואציה הבאה. כול אדם צריך להכיר במלכותו של הקב"ה ולבצע רצונו -וכמה שיותר -יותר טוב. גם לבני נח יש את זה המצוות שלהם שהם חייבים לקיים. ובן נח שמקרב עצמו לחסות תחת כנפי השכונה הרי זה משובח ומעולה -ומסברא שלי אף אם לא יצליח לשמור הכל בדרך הנכונה.
כותי שמנסה הוא להתקרב. מתיידד עם קהילה יהודית מבקש ממנה ללמוד מושגים בסיסיים. משתתף בפעולותיה -וכדומה. יתכן שהוא מצד עצמו עושה מעשים חיובים מאוד אך מצד עם ישראל שמקרב אותו -הרי הם עוברים על איסור לא תנחם.איסור ללמד תורה לגוי וכדומה
ומה לגבי עמלקי שרוצה להתגייר? הרי יש שיטה בה מצוות מחיית עמלק נוגעת גם ל עמלקי שהתגייר. ומן הצד השני במישור של כבוד שמיים ברור שהקב"ה חפץ שגם העמלקי יכיר בו -ואם הוא מצד עצמו מתגייר , ומנסה להיחלץ מדין מוות. גם אם נניח שהדין תקף לגביו בכ"מ מסיבות השמורות לטעמים שהם מעבר לשכל ולדעת -קשה לי לדמיין שהוא נחשב כמוסיף ברשעות על עצם הכוונה שלו לחזור בתשובה
האם לפי דעתך שני גרים אלו הם בעלי עונש מצד מעשיהם וכוונתיהם?
דוגמא ב :איסורי עריות :בין האנטומיה הגופנית שלי לאנטומיה הגופנית של הזולת.
יש שלוש מקרים בהם אני רואה איך שאי סורי עריות יכולים להתנגש עם מצב של אונס. כלומר התרה בדיעבד. והיתר גמור אך איסור לצד השני :גר תושב בעל נטיות הפוכות. ואדם אשר החליפו את מינו. או החליף את מינו בעצמו ובהמשך חזר בתשובה.
גר תושב מחיוב הרי רק ב7 מצוות ויתכן שמחייב בשבת גם לרוב הפוסקים ורק למעטם מחיוב בכל המצוות. ע"פ השיטה הראשונה לגר תושב מצד עצמו ודאי אין איסור בחיבוק נישוק ומגע של חיבה שאיננה מביאה עירוני חטא (כלומר ביאה על אשת איש שזה ניאוף גם לבני נח) . האם במידה והוא נוהג במגע של חיבה עם בנות ישראל. אך איננו בא עליהם הוא נענש כיוון שהחטיא אותם והדבר שקול לניאוף וביאה על ארוסה?
כמו כן. אדם שעבר ניתוח לשינוי מין בהיותו חילוני. או שסירסהו בילדותו. וכעת חזר בתשובה. ואיננו יכול לחזור למצב ביולגי תקין ומתנהג הוא כבר כאישה בתחומים מסוימים. ומסתובב בחברת נשים ואיננו חש יצר כלפיהם -יתכן ומצד עצמו הוא אנוס. אך האם בשעה שבה חזר בתשובה וכל עוד ממשיך הוא להתנהג כפי שהתנהג -הוא נחשב מחטיא הרבים?
וכנ"ל גם לגבי אדם בעל נטיות הפוכות שאיננו מגיע לעיעורי עבירה במגע עם המין הנגדי ואיננו שומר נגיעה ממנו -האם מסברא הוא נענש על מכשול בפני עיוור?
דוגמא ג :אנוס באמונות ודעות.
נניח שהתאמצתי מאוד לקנות את הדעות הנכונות. והגעתי למסקנה מסיומת (לדוגמא :שצריך ללמוד תורה מינימום 7 שעות ביום .ו15 שעות בתור התחלה האידיאלי.אך מן הצד השני מצאתי את לימודי החולים מועילים ללימודי הקודש.ותרבות הפנאי מסיבה מסיומת נראית לי כדבר רצוי מאוד.) . במידה ואני חרדי או חרדילי ומתגורר בסביבתם. ונצא מנקודת הנחה שאני גם ראש כולל מפורסם -האם השינוי באורחות חיי. במידה והוא גורם קרירות ואף נטישת עול תורה ומצוות מצד הרושם שזה יוצר בתלמידיי הופך אותי למחטיא הרבים?
לא ממש הבנתי את השאלה. אם הלכתית אתה עושה פעולה אסורה אז היא אסורה. אתה שואל האם ייתכן שערך מוסרי או ערך של קרבת ה' (לדעתך) יגבר על הערך ההלכתי? אולי. ייתכנו מצבים כאלה, כפי שכתבתי לא פעם. אבל איני רואה כאן שאלה כללית אלא אוסף שאלות שיש לדון בכל אחת מהן לחוד.
כך למשל לגבי העמלקים, אם אתה חושב שראוי לקרבו ולגיירו, אז אל תפסוק כדעה ההלכתית שמחייבת להרוג אותו.
השאלה האחרונה סתם קשורה להתנהלות שלך שעלולה לגרום נזק לאחרים. זו שאלה אחרת לגמרי, וגם לגביה יש לדון בסיטואציות טובא. באופן בסיסי אדם אמור לנהוג כפי שהוא עצמו חושב, ואם נגרם מזה נזק לאחרים זו בעיה שלהם. אבל זה תלוי בשאלה עד כמה הוא אחראי להם (מורה שלהם), כמה זה חשוב לו, כמה חמור הנזק לאחרים וכדומה. ובפרט אם האחרים חיים במערכת שגויה ומעוותת (כמו המערכת החרדית), שאלה גדולה עד כמה אתה צריך להתחשב בנזקים שהם מסבים לעצמם.
שלום כבוד הרב.
השאלות הראשונות היו מבחינת היתר ההלכתי. שיכול להיות מותר לי. אך אסור לאחרים.
אם תיאורטית אני עמלקי וחפץ להתגייר יתכן שלי מותר מצד עצמי להתגייר. אך אני מחטיא את היהודי שגייר אותי. כי לו אסור לעשות את זה(לדוגמא ) .
או אם אני גר תושב/בעל נטיות הפוכות
יתכן שלא חל עליי איסורים של קירבה לעריות. אם אינם מביאים אותי לידי עירעור אך אני מחטיא את בת ישראל אשר בא איתי במגע כי לה אסור.
אני יכול להביא דוגמא קלה יותר באותו עיקרון :במידה ואני הולך על פי פסק הלכה שמותר לאכול קטניות בפסח. אך חברי הולך על פסק הלכה אחר משום תורת אימך לא לנטוש לדוגמא -יתכן שלי מותר ולא אסור. האם אני מחטיא אותו במידה ואני מארח אותו בביתי ומגיש לו מנת קטניות? (כלומר אני מדבר על מצב שבו ההלכה נותנת לי היתר לנהוג במשהו מסיום אך אוסרת אותו לחברי.האם במעשיי אני מחטיא את שנינו או מכניס את שנינו לגדר אנוסים ) ?
השאלות הראשונות הן סתם שאלות הלכתיות. יש איסור לפני עיוור, ולכן אסור להכשיל אדם אחר גם אם אתה רוצה לעשות משהו. כשאתה בא להתגייר אתה עובר על לפני עיוור למי שמגייר אותך, וזה תרי עברי דנהרא. ואם תאמר שלגוי אין איסור לפני עיוור אז אין בעיה. כנ"ל אם אתה גוי שמחטיא בת ישראל.
הכשלת יהודי אחר שחושב אחרת ממך בעבירה לשיטתו היא נושא שעסקתי בו בהרחבה. ראה למשל טור 503 ובמאמר כאן: https://www.google.com/url?client=internal-element-cse&cx=f18e4f052adde49eb&q=https://mikyab.net/%25D7%259B%25D7%25AA%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259D/%25D7%259E%25D7%2590%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D/%25D7%259E%25D7%2597%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2594-%25D7%25A9%25D7%259C-%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%2591%25D7%259C%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25AA&sa=U&ved=2ahUKEwjxgdPMs6n_AhXNTaQEHUjSDZMQFnoECAUQAQ&usg=AOvVaw02iKdh_oN8vjiBpW32ZKVQ
תודה הרב מחכים. אקרא את המאמר . מקווה שהוא יחד לי כמה מושגים.
השתמשתי דווקא בסוגייה של קטגוריית יהודי מול גוי בדוגמאות הראשונה שכן היה נראה לי ששם המצב מבלבל יותר. שכן אני מניח של גוי אסור לגרום לגוי אחר גם בעקיפין לעבור על ז מצוות. כי שניהם מוזכרים על אותם מצוות מה שאין כן בישראל וגוי שהגוי לא מוזכר על אותה עבירה כבן ישראל ולכן אם הגוי גרם לישראל לעבור אותה עבירה לא ביודעין (כמו יחסי חיבה עם ישראלית פנייה שאינה יודעת לחובתיה או גיור עמלקי בלא ידיעת בית הדין שהוא עמלקי ) . אז מסברא שלי חשבתי שיתכן לומר שהישראלי נכנס לגדר שוגג/אנוס במצב כזה(וכך גם בעוד סוגיות בהם שני האנשים בקטגוריה אינם שווים כמו עבד עברי .בעל נטיות הפוכות חרש וכדומה) ובמילא על שניהם אין חטא. אך נראה לפי תשובתך שאין זה כך .
יום טוב ותודה!
מוזהרים*
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer