חצי שיעור בשבועה

האם המהלך הבא נראה הוכחה בעינייך לכך שלא מתחייבים חצי שיעור בשבועה, נגד סברת רבי עקיבא. ראשית, מדין אין שבועה חלה על שבועה אנו לומדים שאם אני נשבע לא לאכול חזיר, אז השבועה לא חלה כי אני כבר עומד ומושבע מסיני. כמו כן כשאני נשבע לא לאכול חזיר, אני לא מציין במפורש 'חוץ מחצי שיעור', ואם תגיד שכאשר אדם נשבע הוא מתכוון לאסור על עצמו גם חצי שיעור אז ודאי כשאשבע על אכילת חזיר מדובר במצוה אחרת שכן חצי שיעור לא נאסר באותו אופן ששיעור שלם נאסר. ואם כן, אז מתחייב שגם כשאני נשבע על דבר המותר אני גורע בסתמא מהשבועה חצי שיעור, שלא מצאנו חילוק בדעתו של אדם בין שבועה על איסור או על היתר. וזה נגד הסברא, כי על פניו נשמע שהמידות הן הלכה למשה מסיני, לכן לא סביר לכלול אותם בסברתו של אדם. ואולי תגיד שכל זה נכון משעה שלא ניתנו, אבל משעה שניתנו ההנחה הפשוטה היא שחונכנו עליהן ושכך אנו רואים את פני הדברים. ואולי יש פה גם הנחה סמויה שראוי לאדם המתחנך על פי דין תורה לנהוג להישבע ולנדור על היתר כדרך שבו היה נאסר לו היה איסור.