חשיבה רציונלית ביהדות
אנחנו רואים אנשים שהם יראי שמיים ועסוקים בעבודת השם, הם לומדים ומקפידים על קלה כבחמורה , אבל הכל מגיע מהמסורת, מהחינוך, מרגשות פנימיות ומאמונה פשוטה, בעצם הוא לא יודע להסביר בצורה שכלית למה הוא עושה את מה שהוא עושה, למה הוא מאמין בד', מי אומר שהוא צודק וכו'
וגם אם נניח שהוא כן יתחיל לשאול שאלות ויתעמק בלהבין את כל זה הוא לא באמת יצליח להבין את הכל כי זה לא לרמה שלו אבל מצד שני הוא מאוד יתקרר ויתדרדר מבחינה רוחנית.
מה החשיבות של עבודת השם כזו? כלומר, האם יש מקום לעבודת השם , ובכלל בכל מה שקשור ליהדות ,מתוך רגשות, אמונה פשוטה, אמונה במסורת ללא העמקה והבנה עצמאית?
כי במציאות רוב האנשים לא יכולים להבין את הכל, וזה יקח להם שנים עד שאולי יגיעו למקנות הנכונות.
כל אדם מגיע להחלטותיו בצורה שנראית לו. אין שום חובה שכולם יהיו פילוסופים. אם יש לאדם אינטואיציה והוא פועל על פיה זה בסדר גמור.
אני אגיד לך על עצמי לדוגמא, אני מגיע עם מטען מאוד חזק של מסורת ואמונה פנימית וחיבור אל היהדות אבל בצד כל זה אני יודע שאני לא מבין את הכל ויש לי מפעם לפעם שאלות. אבל אני יודע שברגע שאתחיל לחקור ולהתעמק אז הקרקע תיפתח תחתי ואין לזה סוף אני יכול להתחיל לערער על כל דבר ולעולם לא להגיע לאמת.
מה עלי לעשות?
אין לזה תשובה. כל אדם אמור לקבל את החלטותיו באופן שנראה לו.
מה אומר היהדות? איך אני יכול לדעת מה רצונו של הקב"ה בעניין הזה?
למיטב הבנתי זה מה שהקב"ה רוצה. שתקבל החלטות באופן שנראה לך מיטבי ותפעל על פיהן.
איזה כיף לי אני יכול להחליט איך שבא לי והקב"ה סומך עלי
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer