חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם. דומה למיכי בוט.

טומאה

ישי שאל לפני חודש 1

לרב יש עמדה שגורסת שבעלות היא עניין מטאפיזי.
האם הרב חושב שגם טומאה היא עניין מטאפיזי?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני חודש 1
נשמע לי סביר שכן.

לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

eclecticfortunatelyf4d1b8a498 הגיב לפני חודש 1

איך אפשר להסביר דינים כמו "טומאת תהום", "ציץ מרצה", וכו', לפי שיטה זו?

מיכי צוות הגיב לפני חודש 1

לא הבנתי את הקושי.

איש האמת הגיב לפני חודש 1

מה פשר השאלה הזו "האם טומאה היא עניין מטאפיזי"? כל מושג בעולם הוא מטפיזי מעצם הגדרתו, האם המושגים טוב ויופי וצדק ורוממות וקדושה וטהרה וטומאה ושמחה ואמת וחכמה הם לא מושגים מטפיזיים? משהו לא מטפיזי הוא רק צבר של אטומים, כל דבר בעל משמעות ופשר הוא רעיון, ורעיון מעצם הגדרתו הוא מושג מופשט ומטפיזי, (למעשה, כל מושא מחשבתי שלנו הוא מטפיזי, כאשר אנו חושבים על "שולחן" אנו לא חושבים על החומר שלו אלא על הצורה המופשטת שלו, והצורה השולחנית היא רעיון מטפיזי שקיים בעולם האידיאות, גם כאשר אנו חושבים על המושג "חומר" אנו חושבים על מושג מופשט, כיון שאנו חושבים על הצורה המופשטת של החומר, כל מחשבה מעצם היותה מחשבה היא לא גוש של אטומים אלא מושא רעיוני), רק שהעובדה שדבר מסוים הוא מטפיזי לא אומרת שאין לנו גישה אליו, יש לנו גישה גם (ואולי: בעיקר) למושגים מטפיזיים, כמו שיש לנו השגה ותפיסה במושג "טוב כך גם יש לנו השגה גם במושג "טומאה", כאשר אנו חושבים על דבר שהוא "טוב" יש לנו איזו שהיא הבנה והרגשה על מה מדובר, על אף שאנו יודעים שהטוב של הדבר אינו מתמצה בתחושה הזו, אך התחושה הזו מבטאת ומשקפת את הרעיון המופשט, (אפשר לומר שהיא מכניסה את הרעיון האובייקטיבי והמוחלט לתוך התבניות הסובייקטיביות של האדם, כעת הרעיון אינו מושג מופשט ותלוש אלא משהו שאפשר להתחבר אליו, האדם מבין אותו ומצליח להרגיש אותו ולהזדהות עמו, כמו שכאשר אנו תופסים עצמים גשמיים – אנו תופסים עצם אובייקטיבי וחיצוני ומוחלט ומכניסים אותו לתוך התודעה הסובייקטיבית שלנו, כעת השולחן הוא לא עצם בעל מעמד אונטולוגי אלא ציור מופשט בתודעתו של האדם, כך האדם תופס וחווה ומקבל גישה לשולחן עצמו), כך גם כאשר אנו חושבים על דבר טמא יש לנו הבנה על מה מדובר, דבר טמא זהו דבר מרוחק ומשוקץ ומתועב ודוחה, אך גם בנוגע לטומאה – המושג טומאה עצמו לא מתמצה בתחושת השיקוץ שיש לנו, כמו שהמושג טוב לא מתמצה בתחושה המוסרית שיש לנו, אך אין בכך סתירה לכך שהמושג נגיש לנו, הדיכוטומיה שבין דברים ארציים ומובנים לבין מטפיזיקה עלומה ומנוכרת היא דיכוטומיה כוזבת, יש לנו אפשרות להבין את המטפיזיקה לא פחות מאשר את הפיזיקה.

eclecticfortunatelyf4d1b8a498 הגיב לפני חודש 1

כיצד ייתכן שיש הבדל בין טומאה ברשות היחיד, לטומאה ברשות הרבים?

מיכי צוות הגיב לפני חודש 1

אין שום הבדל. ההבדל הוא בין ספק טומאה ברה"י וברה"ר. דיני שפיקות הם שונים ולא הטומאה עצמה.

eclecticfortunatelyf4d1b8a498 הגיב לפני חודש 1

הטומאה כן שונה.
בסתם דיני ספיקות אין הבדל בין רה"י לרה"ר.
יש מחלוקת אם הקולא ברה"ר היא דין מיוחד בדיני טומאה וטהרה, או קולא שנלמדת מדין סוטה שבספק טהורה ברה"י.
גם אם אני טועה בחילוק, עדיין הטומאה לא עקבית.

מיכי צוות הגיב לפני חודש 1

הסברתי כאן בעבר את הדין של ספק טומאה ומדוע הוא שונה מספק אחר (וגם את הלימוד מסוטה). וההסבר ההוא יכול להיאמר גם בהנחה שטומאה היא עניין מטפיזי. גם אם איסור אכילה הוא עניין מטפיזי עדיין יש ביטול ברוב ודיני ספקות (ספק ספיקא לקולא). לא רואה שום הבדל.

מיכי צוות הגיב לפני חודש 1

ראה למשל בטור 755

השאר תגובה

Back to top button