ידיעה והבחירה בליקוי המאורות.

שו"תקטגוריה: פילוסופיהידיעה והבחירה בליקוי המאורות.
יוספון שאל לפני 6 שנים

שלום רב לרב שליט"א. 
הגמרא במסכת סוכה מביאה חטאים שונים שבגללם המאורות לוקים השאלה הידועה היא הרי מהלך הכוכבים הוא ידוע מראש ויקרה עם או בלי החטאים והתשובה הידועה(של מהר"ל נדמה לי) היא שהגמ' מדברת על הסיבה הרוחנית של הדברים מדוע הקב"ה סובב שהמאורות ילקו ביום פלוני. 
אולם עדין נותרת השאלה שזה שוב מבטל את הבחירה החופשית שהקב"ה קבע מראש שאנשים יחטאו בחטאים אילו? (אומנם ניתן לאמר שהקב"ה אומנם ידע שחטאים אילו סטיסטית יקרו אולם נתן בחירה מי יחליט לבצע אותם). 

תגיות השאלה:

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

אני חושב שלדעת חכמי התלמוד אלו לא אירועים שקבועים מראש על ידי חוקי הטבע אלא מעשי ידי הקב"ה. הסברתי כאן בעבר שכך הם הבינו למשל את קביעת מין העובר (ולכן התירו להתפלל על כך בטרם הוא נוצר ולא אחרי כן).

שי זילברשטיין הגיב לפני 6 שנים

איך באמת ניתן להכריע בשאלה הזאת ?
מנין לי שיש טבע קבוע ? אולי באמת ה' בכל רגע מחדש את חוקי הטבע ואין הכרח שבעוד דקה הם יהיו קיימים.

דני הגיב לפני 6 שנים

לשואל,
באשר לשיטת מהר"ל,
ראשית הוא לא אומר בדיוק מה שאפשר אולי להבין מדבריך. הוא לא אומר שלכן סובב הקב"ה שילקו באותו היום המסוים , כאילו ביום המיוחד הזה יש בעיות רוחניות מיוחדות, אלא על התופעה בכללה – על כך ששורש אי השלמות שבטבע, שבא לידי ביטוי בליקוי המאורות, הוא גם השורש לאי השלמות שבטבע האדם שבא לידי ביטוי בליקוי המאורות האישי שבחטאים אלה.

שנית, הוא שואל שם מפורש את שאלתך במפורש: "ואולי תאמר אם כן מוכרח האדם לחטא, אין זה קשיא, שאין ספק כי אין כלל העולם כולו צדיקים עד הזמן שיקוים ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך, ואז לא יהיה לקות המאורות חסרון כלל, כי אז נאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה …"

מושה הגיב לפני 6 שנים

מישהו יכול להסביר לי למה לפי הגמרא ליקוי המאורות זה דבר שלילי ואיך זה מתבטא בפועל על המאורות?

איך מתבטא הקשר בין ליקוי המאורות לבין ידיעה ובחירה של האדם. במילים אחרות מה הקשר בין הליקוי לבין החטא העתידי של האדם ?

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

שי, זה לא משנה אם הקב"ה מחולל כל אירוע או שיש חוקים קבועים. השאלה האם ההתנהלות היא קבועה או לא. גם אם אין חוק אבל ההתנהלות של הקב"ה היא באופנים קבועים זה אותו דבר מבחינתי. כיום אנחנו מבינים שליקויים הם אירועים שניתן לצפות אותם מראש, כלומר הם אירועים טבעיים. גם אם הקב"ה מחולל אותם בכל פעם מחדש הוא עושה זאת לפי חוקים קבועים.

שמעון ירושלמי הגיב לפני 6 שנים

האם את אותו הדבר ניתן לומר גם על רעידות אדמה וכדומה? ואם כן, האם ניתן לומר זאת גם לגבי ירידת גשמים ונתינת הארץ יבולה כמו שהתורה עצמה אומרת, שזה תלוי בנאמנותם של ישראל לתורה?? אני מבולבל בעניין זה ומשווע למי שיעשה לנו כבר סדר בדברים. תודה ותזכו למצוות

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

בהחלט. לפחות בימינו נראה שהכל מתנהל בדרך הטבע. עובדה שאפשר לצפות גשמים מראש, וככל שהידע מתקדם התחזיות מדויקות ורחוקות יותר.
ראה הסבר אפשרי כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/

ניתן לצפות מראש? (לש"י) הגיב לפני 6 שנים

כ"ז בתמוז ע"ח

לשמעון – שלום רב,

עם כל ההתקדמות הטכנוולוגית (צילומי לוויין ומחשבי-על) ניתן לצפות מראש בטווח של… חמישה ימים מראש! וגם בזה יש דברים בלתי צפויים. שינויים קלים פה ושם, יכולים לחולל שינויים גדולים במצב, גם בתחום יכולת החיזוי של רעידות אדמה טווח ההתרעה הוא קצר מאד.

דווקא בתחום ליקויי חמה ולבנה היו לקדמונים יכולות חישוב טובות, וודאי שחז"ל שהיו מומחים בחישוב מהלך השמש והירח עד כדי יכולת לחשב מראש את הלוח, ומן הסתם הכירו את המחזוריות של הליקויים.

ייתכן שכוונת דברי חז"ל על ליקוי המאורות כסימן לטוב או למוטב, אינה שהליקוי הוא תוצאה של מעשים טובים או הפכם, אלא ששעת הליקוי היא עת רצון או עת שבה מידת הדין מתוחה (וכפי שאמרו שימי אדר מסוגלים לישועה והצלחה בעוד שבימי אב מידת הדין מתוחה.

וכפי שכתב מהר"ל שהרגלים חלים בתקופות בשנה שבהן מזג האויר מאוזן ונוח, בעוד הצומות שבהן חלו פורענויות חלים בשיא הקיץ או בשיא החורף שבהם האקלים קיצוני לחום או לקור. כשיטתו של מהר"ל שהאלקות מתגלה באיזון.

אמנם יש גם אמירות בחז"ל על ליקוי מאורות כעונש, ואולי מדובר בהן על מצבים שאור החמה או הלבנה מוסתר עקב אובך או עננים, ייתכן שגם להסתרות כאלה של המאורות הנובעות ממזג האויר קראו חז"ל 'מאורות לוקים', ובהן נאכן ניתן לראות סימנים ל'הסתר פנים' בסיבת מעשי אדם.

בברכה, ש"צ לוינגר

השאר תגובה

Back to top button