ידיעת הרב"ה מצד עצמנו

נועם,

אם "אין סוף" הוא שלב מקורי או קדום יותר מאשר הקב"ה כפי שהוא מצד עצמנו, הרי שאותו הקב"ה של "מצד עצמנו" אינו הסיבה הראשונה ואסור לעבוד אותו או להתייחס אליו כאל.

יכולת הפרה של חוקי הלוגיקה אינה נמצאת ביהדות של הוגי ימי הביניים וזו המצאה מאוד מאוחרת יחסית של כל מיני מיסטיקנים בעיני עצמם. אפשר באמצעותה למוטט ככה את כל היהדות היכן שרוצים. לאל שאינו מחויב לחוקי הלוגיקה אין בעיה למשל לבחור גם בגו'סף סמית' כנביא אמת שמחייב את עם ישראל למרות הניגוד לתורה או לבטל את כל המצוות ולצוות לרצוח בשביל הכיף. בנוסף, הדבר מנוגד לאינטואציה הקרטזיאנית לפיה אלוהים אינו רמאי (שמתעתע בנו לתפוס את חוק הסתירה כאמיתי בהכרח ובכל עולם אפשרי). מתקשה להבין איך אפשר לקחת את הנונסנס הזה ברצינות.

אכן נכון. מסכים לכל מילה. רעיון העיוועים של "אחדות הניגודים" נכנס אלינו מהנצרות בתיווך החסידות.

קופנהגן, שוב, אתה סותר עצמך.
מי שמחוייב לחוקי הלוגיקה אינו יכול להיות הסיבה הראשונה. ואתה כן כופה על אלוהים את חוקי הלוגיקה שלך.

ולשאלה עצמה, זו שאלה חשובה מאוד. שמצביעה על בעיה גדולה מאוד בתפיסה. כשיהודי מברך "ברוך אתה" למה הוא מתכוון? מי זה ה"אתה"?
ואכן על פי השכל אנו מוגבלים לרמה מסוימת של תפיסה והתיחסות, ואיננו יכולים להתיחס לאלוהים כי הוא מעל לכל הבנה ושכל ולוגיקה ומוסר וכל תכונה אנושית אחרת. ולכן תמיד יש בזה אבק עבודה זרה. בסופו של דבר אם אדם מתיחס למשהו זה תמיד יהיה לאיזה מושג שקיים אצלו בנפש. זה אף פעם לא למשהו מחוצה לו.

נקודה,

לא טענתי שיש מישהו מחוץ לאל שכופה עליו את חוקי הלוגיקה. זו החלטה אקראית שלך לשים טענה זו בפי.
כשיהודי מברך, הוראת ה"אתה" מתפרשת לפי הנאמר מיד לאחריו: "אלוהינו מלך העולם". יש רק תשובה אחת לשאלה מיהו אלוהי ישראל ומלך העולם, והיא אינה יכולה להיות ישות שלא בראה את העולם. היה נכון לומר שיש כאן חשש לע"ז אילו הייתה יותר מאפשרות אחת למיהו בורא העולם (למשל כמו אותם נוצרים המשתפים את "אלוהים האב" עם איזה "לוגוס" מובחן ממנו המזוהה עם "אלוהים הבן" בבריאה, ששם זו בעיה).

הנוצרים טעו, הם לא ידעו על קיומו של הסבא. קופנהגן הוא בעצם סבו של הבן ואביו של אלוהים, קובע לאלוהים מהו ומה הוא יכול להיות, וכיצד עליו להתנהג ומה כפוי עליו. יתכן אפילו שביום כיפור אלוהים בא ומבקש מקופנהגן סליחה על החטאים שחטא כלפיו.

נקודה, שים לב שגם אתה מכריח את אלוהים להיכנס לתבנית שאתה מתווה לו (למרות שאני לא בטוח אם אני מסכים עם קופנהגן).

אתה לא מבין מה הכוונה. כשאומרים שאלוהים כפוף ללוגיקה לא מתכוונים שמישהו מכריח אותו להקשיב להם. הם לא "חוקים" כמו חוקי הנסיעה בכביש. לדוגמה: מר נקודה מבקש מאלוהים לברוא לו קיר שאי אפשר לחדור וגם טיל שחודר כל קיר. אלוהים שואל את מר נקודה: אתה רוצה שהטיל הזה יצליח לחדור את הקיר או לא? מר נקודה לא נותן לאלוהים לבלבל אותו ומסביר לאלוהים בטוב טעם שהוא לא כפוף לחוקי הלוגיקה ולכן אין בעיה. קופנהגן טוען שאלוהים עדיין לא יתן לנקודה את הטיל והקיר המיוחלים. למה? לא כי "מחוקק חוקי הלוגיקה" מכריח אותו אלא פשוט כי הבקשה של נקודה לא מוגדרת כי יש בה סתירה לוגית.

ד
אתה עוד יותר גרוע מקופנהגן בהגשמה שלך את אלוהים
אתה טוען שאלוהים כפוף לחוקי הלוגיקה וגם לחוקי הפיסיקה. כדי שתוכל לבקש משהו מאלוהים הוא חייב להיות כפוף לחוקי הפיזיקה.

רק הסברתי את דברי קופנהגן.
המשפט השני שלך הוא קשקוש מקושקש. אני בהחלט יכול לבקש מאלוהים בקשות והוא לא צריך להיות כפוף לשום חוק. כשאני מתפלל כל יום אני עובר על איסור הגשמה כלשהו לדעתך?