יו"ט
לכבוד הרב שלום
א. הל’ יו"ט תצ"ה ס"א וז"ל מיהו אם לא עשאו מערב יו"ט ויש בו צרך יו"ט מותר לעשות על ידי שינוי (ר"ן) עכ"ל
ופ"י הביאור הלכה שם שאין זה דעת הר"ן דלשיטתו לא צריך שינוי וכן כתב הגר"א
קשה עיין ר"ן בדף ו’ ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ואיכא למידק דכתב מפורש שצריך שינוי וצ"ע
ב. הרב כתב באחד הטורים האחרונים שבמקרה של גזירה דרבנן שלא מפורש טעם יכולים לתת טעם
והרב הביא דוגמא מעדות אשה וכו’ לכאורה אפשר להביא ראיה לדברי הרב מהמשנה בריש פ"ג
דביצה וז"ל אין צדים דגים מן הביברים ביו"ט וכו’ ודנים הראשונים האם הדין דאורייתא או דרבנן
וכתב הר"ן (שם) שזה דין דרבנן והטעם איכא למיחש דמיתחזי כעביד לצורך חול הרי דוגמא של נתינת טעם
ללא רמז מצד המשנה שזה הטעם אלא צ"ל כדברי הרב
תודה
לא הבנתי. היכן כתבתי שכשלא ניתן טעם אפשר לתת אותו? כתבתי כשניתן טעם אז יש דעות שניתן לבטל את התקנה עם ביטול הטעם. ובטח שלא הבאתי כדוגמה עדות אישה שהרי זו לא תקנה אלא דין דאורייתא (שנלמד מדרשה). אבל אתה צודק שבראשונים נותנים טעמים לתקנות. אבל לא משתמשים בהם כדי לבטל את התקנות אלא כדי להגדירן (מה גדר החיוב).
הרב כתב שבעדות אשה כיון שזה דרשה אפשר להסביר על סמך מה נאמר הדרשה שלא היו חכמות אבל היום כשרות ואני יתקן שלפי השיטה שזה דין דאורייתא (רמב"ן) ע"פ הירושלמי ששם זה דרשה שגם הוא כר"ן הסביר אותו טעם לצורך חול אע"פ שבדרשה לא מוזכר כלום
אז זו דרשה ולא תקנה. ונכון, טענתי שבדרשה ניתן לשער את טעמה ולשנות את המסקנה.
לא הבנתי זה ראיה נכונה לדברי הרב או לא?
כן. אבל כאן לא עושים שינוי כתוצאה מהטעם, ולכן זו סתם פרשנות וכאלה יש המון.
אפשר לעשות שינוי לפי מה שהרמבן הגדיר וממילא מתי שאין את ההגדרה מותר כגון שזה לא לימים רבים מותר לקצור לכאורה הרמבן עצמו יודה בה וכל זה רק על סמך פרשנות הרמבן במשנה
הרי ראיה שיש שינוי כתוצאה מטעם שלא כתוב
זה שאפשר זה ברור. טענתי שבד"כ לא עושים (כמו שלא דורשים טעמא דקרא). לכן אין כאן ראיה לדבריי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer