ייחוד

אם הם ישנים באכסניה כשיש כמה אנשים בחדר, לכאורה זה לא רק מזעור האיסור, אלא ממש אין פה איסור בכלל, לא?

האיסור אינו ייחוד אלא כניסה למצב של הרהורים אסורים. כשישנים עם אישה באותו חדר זו לא לינה בעלמא. אמנם לא שמתי לב לאפשרות לישון עם עוד אנשים באותו חדר. אם מדובר על שינה עם עוד אנשים באותו חדר – בזה באמת אין בעיה לדעתי.

כתב השו"ע שי' שו סעיף י"ד שמותר לחלל שבת עבור הצלת בת יהודית מהמרת דת ושמד. וכתב המשנה ברורה: "דכאשר תמיר הדת לגמרי, תחלל שבת ותעבוד עבודה זרה כל ימיה, ואם הוא יחלל שבת פעם אחת נקרא איסורא זוטא נגד זה". א"כ חזינן הלכה פסוקה לעבור איסור קטן בכדי למנוע איסור גדול. מה הרב אומר? שעוברים אאיסורא זוטא רק כדי למנוע מהמרת דת דחמיר טפי? או שמא יש לחלק שפה מחללים עליה ולא היא מחללת. וממילא הוי בגדר 'דלא מצי כייף ליצריה' כיון שאין לו שליטה עליה. מה רבינו אומר?

נחלקו בזה התוס' והרשב"א, וכבר כתב על כך באורך הרב ישראלי בתחומין (גליון א או ב).
אני לא חושב שהכוונה היא לאיסורא רבה וסוטא, שבזה האריכו המפרשים סביב מדביק פת בתנור בריש שבת. כאן זה כעין פיקו"נ (רוחני).
אין הבדל בהלכה בין לחלל על מישהו לבין שהוא יחלל. ובדוק היטב במחלוקות הראשונים לגבי האכלת חולה בנבלה או בשחוטה בשבת, שאף אחד מהם )למעט הו"א של התשב"ץ שדוחה אותה) לא העלה לחלק שבשחיטה אני מחלל שבת עבורו ובנבלה הוא עובר את האיסור עבור עצמו. הא קמן דלא שנא. וכן מצינו בתשובות אג"מ ואחיעזר שדחו את המשנת חכמים לגבי עשיית ניתוח מסוכן במקום ספק סכנה, שהמשנת חכמים אמר שיתן לרופא גוי והם דחו את דבריו דלא שנא הוא מאחרים.