יירוט שגורם נזקים לצד שלישי

שאלה קשה שהתלבטתי בה מדי פעם בעבר. למשל, כשכתבתי שמותר לפגוע באזרחים לא מעורבים אם הדבר נחוץ כדי לפגוע במחבל שמאיים עליי, אבל שללתי פגיעה באזרחים זרים (תיירים), בגלל שאין אדם מציל עצמו בנפש חברו (ייהרג ואל יעבור על רצח). הועלתה כלפיי הטענה שאם אני מתגונן בכך שאני מנסה לפגוע במחבל שמאיים עליי, אזי האזרח הזר שנקלע לשם לא יכול למנוע ממני את הזכות הטבעית להתגונן. הטענה היתה שאסור לי לירות על הזר כדי להתגונן אבל מותר לי לירות על המחבל גם אם הזר בטוח ייפגע. יש משהו בטיעון הזה, ואני מתלבט לגביו. במקרים שלך זה נראה דומה. כל עוד אתה יורה על האובייקט שמאיים עליך, גם אם ייפגע צד שלישי, יש מקום לסברה שזה מותר. אבל אסור לירות ישירות על הגורם השלישי (השכן שלך), גם אם זה יציל אותך. כאמור, אני מתלבט בזה, אבל ברור שאם יש אפשרות לגבות מהמאיים פיצוי לנפגע זה מיקל את ההיתר. אם הנזק לנפגע גבוה מהנזק שאמור להיגרם לך, זה כמובן מאד מקשה את ההיתר, ונראה שזה דומה להצלת ממונו בחיי חברו. לגבי הצלת עצמו בממון חברו, מה שמאוים הוא חייך, ואתה פוגע בממון חברך כדי להינצל. הממון שווה פחות מהחיים, ואפילו בזה נחלקו הפוסקים. אז לפגוע בחיי השכן כדי להציל ממון שלי נשמע אסור לגמרי לכל הדעות. וכעין זה לפגוע בהרבה ממון שלו להצלת מעט ממון שלי. אולי יש לדמות זאת למי שמזיק עקב אונס מחמת ממון (כתובות יט). אתה מזיק לשכנך מחמת אונס ממון שלך. ראה על כך כאן: https://www.sefaria.org.il/Yismach_Moshe%2C_Ha'Azinu.1.4?lang=he אמנם כאן הוא אינו מזיק אלא מתגונן והנזק קורה ממילא, ולכן יש לדחות.