ירידת הדורות.

הרב מכיר חיבורים בני דורינו שמתקרבים לחיבורים של הדורות האחרונים??

בהחלט. רבים, שאף עולים עליהם. יתר על כן, בעומק הניתוח, האחרונים עולים בד"כ על קודמיהם.

שהרב יתן דוגמא למשל האם החידושים של הרב עולים על חידושיו של רב פפא או רבה בר בר חנה או שחידושיו של הרב שרלו עולים על חידושיו של הגאון מוילנה ורעק"א
או חידושיו של עוד איזה שהוא רב מזרוחניק עולים על חידושי הפני יהושע והתומים
זה נשמע קצת מוגזמות פראית גם אם יש דברים שמחדשים היום יותר מדורות קודמים

ונאמר אמן!

תודה רבה.
כדרכו, הרב שוחט פרות. לפחות מבחינתי, זו שחיטת פרה קדושה מאוד. למען האמת, בכל שאלה לרב, צריך להיות מוכן לשחיטה כזו ולאתגר את דפוסי המחשבה המקובעים (וטוב שכך).
אך, למען ההבנה, האם הרב יכול להצביע על ספר בן דורנו, שבהיקפו ועומקו מתמודד עם ההיקף והעומק של המנחת חינוך למשל, או התומים ור' עקיבא אייגר ודומיהם?

ההשוואה הנכונה בין התקופות אינה לפי פרק זמן קצר יחסית ומקרי. כשמשווים את רעק"א ואחרים כמותו לוקחים כמה כוכבים מתקופה לא קצרה. כך גם – להשוואה – דורנו יכול לכלול את הרבנים אלישיב, פיינשטיין, אוירבך ועוד (וחוצמזה עוד כמה מדור קודם להם) ואז קשה למצוא הפרש דרמטי

זה מסוג השאלות שאין טעם לדון בהן. תוכלו להתווכח עד מחר על כל דוגמה האם היא דומה או לא, עולה או לא וכדומה. מי שלא מסכים – לבריאות. מי שחושב כמוני יודע שמדובר כמעט בכל ספר למדני שיוצא בזמננו, ולא צריך שום דוגמאות.

הרב אומר שלמדנות מודרנית בהכרח עדיפה מצורת הלימוד הישנה שרווחה טרם עידן הישיבות? כי עד כמה שחזון הלמדנות נפרץ בדורינו מ"מ זו רק צורת לימוד שלא בהכרח שתוצאותיה עולות על שיטת הלימוד הישנה. צורת הלימוד של הלומדעס תורמת ללומד בפן האישי ומספרים שנוצרה בכדי שיוכלו לעמוד על טיב הדברים גם ללא ידיעה נרחבת ומקיפה בש"ס. אך האם צורת הלימוד הזו גרמה ליצירת חיבורים שהם לחם חוקינו כדוגמת רע"א? האם כיום (ללא ערך עצמי ל'ישיביש לומדעס') ניכרת תרומה ספרותית רבה יותר לאוצר הספרים התורני מבעבר? ואני לא מדבר על דוגמאות אלא על הסתכלות רחבה על מדפי ההיסטוריה; כמה ספרי יסוד חוברו באיזו מאה והמחשבה מה היינו עושים בלעדיהם. (כמובן זה כולל את כל הנושאי כלים של השו"ע וכו'.) אבל גם בחיבורים של הש"ס הדברים אמורים.
בברכת אם ראשונים כראשונים אחרונים כאחרונים.

נדמה לי שהבהרתי הטב את טענתי. לא אמרתי שדרך האחרונים עדיפה מבחינת תוצאותיה. אמרתי שהם היו חריפים לא פחות ואולי יותר מהראשונים. זה הכל. לגבי עדיפות ניתן לדון לחוד.

יאללה בוא נדון לחוד

ברור שהרב צודק בזה, הסיבה שאין לנו הרבה ספרי יסוד של דורותינו היא מחוסר סמכות ולא מחוסר חכמה, איננו מחשיבים את הספרים שיוצאים בזמנינו כל כך כמו שיחשיבום בעוד מאה שנה, ואם הרב אלישיב [לדוגמא] היה חי לפני מאתיים ושלוש מאות שנה לא היה לו שום בעיה לחבר חיבור כמו הט"ז והב"ח והיו דבריו מתקבלים אותו דבר.
כך לדוגמא את הספרים של הרב גלבר על ריבית ומלאכת מחשבת [ואף אורחות שבת], מדובר בעבודה מעמיקה ומוגדרת היטב על הנושאים אותם הוא מקיף, ואף סדרות ספרים שהתקבלו [כדוגמת האורחות שבת] מצויים על אף צעירותם, וכבר מתחילים לעשות פלפולים בהבנת 'שיטתם'.
הרב קנייבסקי שיודע את כל התורה בעל פה, הרב אלישיב שידע לשלוף תשובות ישירות מכל ובכל סוגיא שנשאל, החזון איש שהעמיק בכל חלקי התורה בעיון נמרץ, הגרש"ז שניתח כל מציאות לסברותיה וגורמיה וכו' וכו' הם לא נופלים מפועלי האחרונים בדורותיהם, וככל שיעבור הזמן בית המדרש יקבל את דבריהם ויהיו חלק מהברנז'ה התורנית.
אם תבחן באמת את *תוכן* דברי החת"ס ורעק"א לא תגלה משהו מיוחד יותר מרבים מחיבורי זמנינו, וזה פשוט. ולכן הסיבה היחידה שאני מקבל כטעם שאיננו חולקים על הקדמונים מאיתנו היא בגלל ירידת הדורות הסינטטית כדברי הרב, ולא מסיבת ירידה אנליטית.

רבי מיכי, אם מעניין אותך, אז ר"ע מן הא' בספר מאור עיניים (אמרי בינה פי"ד) העלה כהבנתך, על ירידת הדורות בתחום הזה לעומת עלייתם בתחום העיון והסברא

חן חן.