כבודו של הרב קוק.

אוקי.
אבל בקטעים שבהם א"א לזהות את הטקסט האמיתי מתוך הארבעה, זה אומר שהוא כתב שטויות.או סתם דברים לא ברורים שנשמעים טוב.

לא, זה ממש לא אומר את זה. זה אומר שאנחנו לא בהכרח מבינים מה שהוא כתב. הוא יכול היה להתכוון לדברים עמוקים ויפים.

נו באמת?!
אולי היה לו רוח הקודש?!
למה שלא אבין?!

תגיד, אתה קורא בכלל מה שאני כותב, או שאני עובר בבל תשחית המקלדת?
כתבתי בצורה מאד ברורה ושלא ניתנת להבנות שונות, הניסוח שלו הוא פואטי ולכן ניתן להבנה בכמה צורות. קשה לדעת למה הוא מתכוון, למרות שייתכן שהוא כתב דברים נבונים ועמוקים. וכי כל מי שכותב בניסוח עמום או בעייתי הוא בעל רוח הקודש? האם הסיבה היחידה לאי יכולת להבין טקסט היא רוח הקודש?

בס"ד י"ט בטבת פ"ב

לא"ר – שלום רב,

זה לא אומר כלום שטקסט ימשיך להיות בעל משמעות גם עם ישהו בו את סדר המילים או האותיות.

למשל את ברכת יעקב ניתן לקרוא גם: 'לישועתך קויתי ה" גם 'קויתי ה' לישועתך' וגם 'לישועתך ה' קויתי', גם 'קויתי לישועתך ה", גם 'ה' קויתי לישועתך' וגם 'ה' לישועתך קויתי'. כל הצירופים האפשריים הם בעלי משמעות'

וכך אם נשנה את סדר האותיות של 'אלחנן ריין' נוכל לקבל 'לחניי ארנן', או נניח לארן', או 'נייר לחננא' (בעברית מודרנית: טישו באף 🙂 שכן בערבית 'חננא' היא נזלת) – לפחות שלושה צירופים משמעותיים.

אז מה הקושיא אם גם בכתבי הרב קוק יביא סדר שונה לצירוף בעל משמעות?

בברכה, גנרל מיצובישוש

אוקי. הבנתי את התשובה.אני מסכים.

לא אמרתי שניסוח עמום זה רוח הקודש, פשוט זה היה נשמע לימוד זכות על דיבור עמום. ודיברתי בציניות.

ואני, כשיש דיבור עמום שאנשים מוכשרים לא יכולים לזהות את התוכן שלו , נוטה לחשוב שלא מיסתתר שם משהו חשוב.

הבנתי (ממך) שיש מקומות אחרים שמוכח שהוא אדם גדול.קיבלתי.
תודה רבה.

בס"ד כ' בטבת פ"ב

למתקשים בהבנת כתבי הרב קוק, תעזור עצה ששמעתי (לפני כ-40 שנה) בשיעור של הרב צבי טאו שליט"א: לעיין היטב בשורה האחרונה של הפיסקה, ומתוכה ניתן להבין אצ הרעיון המרכזי שהראי"ה רוצה להביע באותה פיסקה.

בברכה, שרגא קופל פייטלובסקי-נוה