כסף משנה הל' ממרים ב,א

שאלה טובה. כעין זה הקשה הר"ן בדרשות כיצד דורשים מזקן ממרא לציית לסנהדרין אם הוא יודע שהם טועים והטעות הרי מזיקה (לגוף, לרוח או לעולם). והוא עונה שאי ציות לסנהדרין גם הוא מזיק. כעין זה ניתן אולי לומר גם כאן. ברגע שקיבלנו את סמכות הגמרא זוהי ההלכה מבחינתנו, וכעת ה' עצמו מצפה מאיתנו לעשות זאת גם אם מבחינת האמת זוהי טעות. קבלת הציבור מהווה החלטה קולקטיבית (כמו בקבלת התורה). יש היגיון לומר שהקב"ה רוצה שכשיש לנו חילוקי דעות תהיה לנו דרך לקבל החלטות אחידות כציבור (כשצריך), ולכן קביעת ההלכה יכולה להיעשות גם על ידי קבלה  מלמטה. שים לב שאם לא היה כך, אז לשיטתך אי אפשר היה בכלל לפסוק הלכה, לא רק ביחס לגמרא. גם ברוב בסנהדרין או סתם במחלוקות בין חכמים. הרי כל אחד צריך לעשות כפי האמת לדעתו, ומה מועילה הקביעה?