כף זכות בהשגחה
שלום רב לרב.
ראשית עלי לאמר שאני פחות או יותר מקבל את תפיסת ההשגחה שלך זה אחד הדברים שסידרו לי את הראש שהיו לי שאלות על הדת.
ולעצם העניין עדין לא ברור לי מישהו נניח שיש מקרה חריג כמו מלחמת ששת הימים נכון לא נס ברור אבל בכל זאת הגיוני להגיד שהקב"ה התערב בו,האם לא כדאי לעשות מה שאנחנו עושים בכף זכות(אם יש נתונים סבירים עדיף לדון לזכות ולא לחובה ולא בשכל עקום כידוע) להעדיף את אופציה שהקב"ה התערב נניח במלחמה כי זה יותר מסתדר עם האמונה(ויותר סביר שהקב"ה יעשה נס לישראל שהם שבים לארצם וכו') אשמח לשמוע את דעתך.
אין לי מושג מה עדיף. ראיות אין לשום כיוון. עדיפויות לא נוגעות לאמת אלא לריצוי פסיכולוגי.
כף זכות הוא ריצוי פסיכולוגי ולא אמת?
תלוי מה ההקשר. אם יש לך שיקול לטובת הטענה אז לא מדובר בלדון לכף זכות אלא בטיעון הגיוני. אבל אם אתה לא מעלה טענות אלא דורש לדון לכף זכות ברור שזה רק ריצוי פסיכולוגי.
הגישה של אם אני מרגיש "וואו" זה ראיה לכך שהקב"ה התערב היא בעייתית.
אמר פעם יהודי חכם, או שהכל נס או שאין שום נס.
ואם אתה רוצה להאמין בניסים אז ה"וואו" שלך כנראה מצומצם מאוד.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer