כשרות הרב לנדא

השאלה לא היתה על הרב משה לנדא כי כאמור קשה למצוא התבטאויות מפורשות שלו בנושא, אלא על בנו יצחק אייזיק הלוי שכבר תקופה מלווה אותו כממשיך דרכו בענייני כשרות, וכפי הנראה כך זה ימשך. הישיבה בה הוא מלמד ( על פי פרסומים באתרי החדשות) עמוסה בסממנים משיחיים כפי שהזכרתי (יש להם אתר http://chabadzefat.com, ולא מסובך לראות שם את אמונתם המשיחית).
ככל שאני מבין נףהנאמנות של גופי הכשרות היא מתוקף הכלל של עד אחד נאמן באיסורים, ואי לכך השאלה היא האם אדם שלא מאמין בביאת המשיח (שלפי דעות רבות נידון כאפיקורס) נאמן לדבר הדורש עד אחד? אוסיף על זה שגם אם לא נחשוד אותו באמונה באלוהותו של הרבי, עדיין שיקול הדעת והשכל הישר של אדם המאמין במשיחיות הרבי מוטל בספק גדול.

יש סיפור על החזון איש שהתבטא פעם בלוויה של מאן דהוא כנגד דבר מסוים שעשה שלא כדין (לא זוכר את הפרטים) ושאלו אותו עכשיו זה הזמן להעלות את זה? ענה להם החזון איש אם לא הייתי חושב שצריך לצאת נגדו בענין זה לא הייתי אומר זאת אף פעם, אבל היות ואותו אחד טעה טעות חמורה באותו ענין חובה עלי למחות
ולהגיד את הדברים.

תיקון טעות שם הבן הוא חיים יצחק אייזיק לנדא

הסברתי שאם הוא נאמן על כשרות אין מניעה מלקבל את עדותו. עד אחד נאמן באיסורים גם אם העד פסול לעדות, כל עוד עדותו אמינה עובדתית. לכן גם אישה נאמנת וקרוב נאמן וכו'. במקום שבו די בעד אחד (באיסורים ולא בשבועה), הכוונה היא שאין מגבלות פורמליות על הנאמנות ודי בבירור אמין עובדתית.

אני לא חושב שזה מדויק, מומר להכעיס פסול גם לעדות איסורים עיין יורה דעה סימן ב', משמע שם שפסול הן לשחוט והן להעיד על השחיטה, וה"ה מוסר כמבואר שם.
ומסתבר לומר שהוא הדין לאפיקורס, משום שבכל מקום הרמב"ם כולל את המינים האפיקורסים והמשומדים כיחידה אחת (ולפי הרמב"ם הכופר בביאת המשיח הוא בכלל אפיקורוס).

מומר לא פסול לאיסורים אלא במקום שיש חשש שהוא משקר. כאמור, אין פסולי עדות פורמליים באיסורים.

לא כך כתוב בשולחן ערוך שם, מומר להכעיס פסול משום שהוא גרוע מגוי (גם גוי לא ברור אם כשר לעדות איסורים) ולא בגלל חשש משקר, מומר לתיאבון פסול משום חשש שמשקר.

על כל פנים כעת אני רואה שבלוויה מונה אותו חיים יצחק אייזיק גם לרב של בני ברק (חוץ מהכשרות הפרטית של לנדא) ויעסוק גם בענייני הדת של בני ברק יחד עם עוד רב ליטאי, וזה כבר ממש בושה וחרפה להעמיד אדם שהוא משיחיסט מוצהר שלפי שיטות רבות נידון כאפיקורס, וודאי שדעותיו גובלות בטירוף הדעת, בתור רב רשמי כביכול בשם גדולי הדור. פשוט בושה.

גם גוי כשר לעדות איסורים בהנחה שהוא אמין. הנושא עתיק והאריכו בו האחרונים והראשונים. עדות איסורים אינה אלא אומדנא. אתה צריך לברר את המציאות ואין שום כללים פורמליים לגביה. כשמישהו כותב שפלוני פסול לעדות איסורים זה פשוט מפני שהוא מניח שאותו פלוני לא נאמן בזה.

חוצפה לא קטנה היא, מי שפרסם בחדרי חרדים ב9.6.17 את הדברים הבאים [ולפי הסגנון הכותב שם, כותב על עצמו בגוף ראשון ונשמא שהוא הוא מיכאל אברהם] לטעון שיש לו בעיות עם מעשהו באמונתו. ואלו דבריו [הדברים הבאים הינם ציטוטים מתוך מאמר בדברים שהם דעתו כפי שפורסם שם]:
1. התלמוד לא חף משגיאות
2. יש בו גם כמה וכמה טעויות הלכתיות
3. יש כמה וכמה המלצות של התלמוד שלא נכונות לימינו
4. תנ"ך ונביאים …. למיטב הערכתי גם נביא יכול לטעות
5. הרי התיאור בבראשית עומד בניגוד די חזיתי לתורת האבולוציה
6. יש מקום לא לקבל כמה מהלכות תפלה שמבוססות על טעויות [לגבי מעורבות של הרב"ה בעולם. כך כתב שם קודם]
7. הראשונים עם כל הכבוד .. גם הם יכלו לטעות
8. הוא הדין לגבי שאלות של השגחה ומעורבות של הקב"ה בעולם ובודאי לגבי משיח

מי שפוער פיו על כל הקדוש והיקר לישראל בבוז, כולל שיכול להיות לנביאים טעויות, כולל האמונה בביאת משיח. הוא זה שמדבר על כפירה?????????????????
איכסססססססססססססססססססססססססססס

🙂

אין זה שייך יש כאן שאלה הלכתית האם ניתן לסמוך על אדם שכופר בביאת המשיח שמוגדר על פי שיטות רבות כאפיקורס, לענין כשרות. והתשובה צריכה להיות עניינית.

אני על כל פנים מתקשה לקבל את התשובה שמומר ורשע נאמנים באיסורים משום שבשולחן ערוך יורה דעה סימן ב מבואר שמומר להכעיס פסול לעדות על שחיטה, ולא קיבלתי מקור שסותר את זה.
שנית גם אם נקבל שמומר/אפיקורוס כשר עקרונית לעדות על איסורים, איזה עדיפות יש לכשרות של לנדא על פני כל כשרות הכי פשוטה שיש? ומי גיחה לנו שהסטנדרטים הכשרותיים של לנדא הם מהודרים ביותר? בסופו של דבר אף אחד לא מסוגל לבדוק זאת , בודאי לא באופן קבוע, וכל שנשאר לנו זה מילתם של משגיחי הכשרות, ואם הדג שם מסריח מהראש, קשה מאוד לסמוך עליהם.
שלישית בן אדם שמאמין שהרבי חי והוא המשיח הוא קוקו ושוטה, ולא הייתי סומך עליו בדברים הרבה יותר פשוטים.

(זה מזכיר לי שבבית חולים מעיני הישועה אחד
מהרופאים הבכירים שם הוא פרופסור אליהו סורקין (טיפל בהרבה רבנים כמו הרב שטיינמן ועוד) שהוא חבדניק משיחיסט שכיפת יחי אדונינו על ראשו. (ובעברו היה גם קצת נוצרי על פי ויקיפדיה, כך שהכל מתאים).
וזה ממש הזוי שאנשים סומכים על יצור כזה בעניינים הנוגעים לחייהם, הרי רפואה היא לא מדע מדויק, וברובה היא מבוססת על השערות והערכות, ואיך ניתן לסמוך על שיקול דעת של קוקו כזה בנושא הכי חשוב ויקר לכל אחד?? יותר מזה הרי עיקר תפקידו של רופא הוא להציל חיים של אנשים, זאת אומרת שלכל הפחות נדרש ממנו להבדיל בין חיים למתים , ואילו הבן אדם הזה גם את זה לא מסוגל לעשות, שהרי הוא טוען שאדם שנפטר לפני כ25 שנה עדין חי (הוא גם לא פחות ממשיח), אז איך בדיוק אפשר לסמוך על יצור כזה בנושא כל כך רציני וחשוב?? נשגב מבינתי.

יודי,
אלו טיעונים ילדותיים. יש לא מעט אנשים חכמים בכל מיני תחומים שמאמינים בשטויות. אתה יודע כמה משוגעים מאכלסים את המחלקות למתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטאות? אנשים מאד חכמים ושאפשר לסמוך עליהם בכל דבר, אבל יש להם אמונות משונות ומנהגים משונים. אגב, גם בהלכה מכירים את התופעה הזאת. זה נקרא שוטה לדבר אחד (ואולי תליא במחלוקת בריש חגיגה האם בעינן ג הסימנים או שדי באחד מהם, ויש לדחות).
העולם הוא מורכב, ובדורות האחרונים למדנו להבין זאת. מי שמכיר את העולם יודע שאין בהכרח קשר, ואם אדם הוא שוטה לדבר אחד אפשר לסמוך עליו בתחומים אחרים. הפרסטיז'ה הכשרותית שלו ידועה, ולכן אמונותיו לא נוגעות להכא.

שים לב שאנשים רבים יאמרו גם עליך (ועליי) כמי שמאמין באלוהים שגם אתה שוטה לדבר אחד (מאמין בחברים דמיוניים) ואי אפשר לסמוך עליך. האמונות של אדם הן תוצאה של הרבה דברים. בין היתר של עיקרים (=דברים שחייבים להאמין בהם), וזה לא בהכרח תוצאה של שיקול דעת עצמי שלו.
אגב, מי שמאמין שיעקב אבינו לא מת או אליהו הנביא, כשר לעדות ולתת כשרות לדעתך? אז מה ההבדל? שהוא חי בזמננו והם היו פעם מזמן? ומה לגבי כל החסידים שמאמינים בסיפורי הבעש"ט? ומה על אלו שמאמינים בהחייאת מתים של אמוראים?
אני מתרשם שיש בליבך על חב"ד ולכן אתה מסיק מסקנות פזיזות שלא עולות מהמציאות, רק כדי להוציאם מהכלל. צא מזה. גם אני לא אוהב אותם, אבל המסקנות צריכות להיות שקולות. בפרט בדיון שבו אתה טוען טענות על איכות הסקת המסקנות של מישהו.

לגבי פסלות של מומר להכעיס, כבר הסברתי שלא צריך שום מקור שסותר. הוא אכן פסול, אלא שזה בגלל שבזמן ובמקום של השו"ע הוחזק שאינו נאמן לומר אמת בתחומים אלו (אבל לא פסול הגוף). ולכן במקום וזמן שהוא יהיה נאמן הוא יהיה כשר לעדות. אפילו ערכאות נאמנים היכא דלא מרעי אנפשייהו, אבל יהודי שמקפיד בהיסטריה על כשרות, ואפילו יהא עובד ע"ז, לא יהיה נאמן? כך גם הכשירו כמה פוסקים עדות של מחללי שבת בימינו (אפילו לעדויות ממש, לא רק לאיסורים) מפני שמקפידים על אמירת אמת.

בשנת תשס"ג התפרסמה תשובה של הגר"א פלדמן ראש ישיבת נר ישראל בולטימור – שבה כתב , שאלה מבין חסידי חב"ד המאמינים שרבם יקום לתחייה כמשיח – אמונתם שקרית אך אינם אפיקורסים. לעומתם, המאמינים ש"עצם האלוקות" התלבשה ברבי מנחם מנדל שניאורסון ומתפללים אליו – הם כופרים ואין לצרפם למניין.
מקור;
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A4%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%9F#cite_ref-2

וראה כאן;
http://web.stevens.edu/golem/llevine/feldman_berger_sm_2.jpg

וכאן:
http://moshiachtalk.tripod.com/feldman.pdf

בכל מקרה הבעיה היא מי המשגיח ומי השוחט, וזה נשאר גם כאשר מונה גם רב ליטאי…

אכן זו בעיה כי גם אם נקבל שמומר כשר להעיד על כשרות, על כל פנים הוא פסול לשחוט. (אינני יודע מי הם השולטים בכשרות לנדא, אבל יש לי חשש שאם התמנותו של יצחק אייזיק לנדא, הוא ידאג לשבץ שם כמה שיותר משיחיסטים ודומיהם, זה בדרך כלל הדפוס פעולה שלהם).

לא ככ ברור למה לא נחשבים אפיקורוסים הרי לא נתקיים שום סימן מסימני משיח ברבי. אפילו לגבי הלל שאמר בסנהדרין שאין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו מתקשה בספר העיקרים למה לא נחשב אפיקורוס ומיישב שם שזה טעות על פי מה שמאמין ומבין, שאיננה נחשבת לאפיקורסות, אבל אצל חבד זה סתם גיבובי הסברים שלא עומדים במבחן של שום פוסק. (וכאמור הרמב"ם פוסק שהכופר בביאת המשיח נחשב לאפיקורס)

אגב תהיה בטוח שאם הרב לנדא הבן היה מלמד דקה אחת בישיבה מזרוחניקית, הוא היה כבר שרוף אצל החרדים, אלא מה שהוא לימד עשרות שנים בישיבה משיחיסטית.. זה לא ככ נורא שהרי יש להם שם חליפה וכובע, וחולצות לבנות.. לפי ההשקפה הצרופה והטהורה..

לפי זה יוצא ששבתאים פרנקיסטים ומאמיני ישו נאמנים עקרונית להעיד על כשרות

מה לגבי השתתפות בארוחת שבת או ליל סדר שמארגנים חבדניקים שאינך יודע עד כמה בתוך תוכם הם משיחיסטים/אלוהיסטים/מאמיני עישור?

אכן, נאמנים. זהו טיעון של רדוקציו אד אבסורדום? בעיניי זהו רדוקציו אד טריביאלום.
לא הבנתי את שאלת ההשתתפות בסעודה.

1 כעת שמעתי מידיד שגם אצל הליטאים יש חששות מאותו חיים יצחק אייזיק לנדא. לטענתו היה משהו מאוד מוזר בהכתרת בנו של הרב לנדא בלווית אביו לצד הרב שבח רוזנבלט. הרי אין באמת אפשרות למנות את שניהם לרבני העיר בני ברק, כי תקן אחד מיועד לרב ספרדי (על פי החוק, וכך גם היה עד לא מזמן שכיהנו בתפקיד רבני בני ברק הרב קורח והרב לנדא שזה עתה נפטרו). אז מה פשר ההכתרה המשותפת הזו (שעדיין איננה רשמית)? התשובה לכך שהליטאים אכן מאוד חוששים להפקיד את כל ענייני הדת של בני ברק ביד אותו משיחיסט (כבר היום לא חסרים ליטאים שלא סומכים על ההכשר של הרב לנדא האב בעקבות מלחמות הרב שך נגדו). והם עושים ככל שביכולתם לא להפקיר את הזירה הזו.
ודרך אגב הדברים מתאימים לדברי הרב פלדמאן שהובאו למעלה, שגם אם אין בעיה עקרונית לסמוך עליהם, בודאי שהדבר לא מומלץ לכתחילה, כי קשה מאוד לסמוך על שיקול דעתם.

2. לא היתה התייחסות לאבחנה שהובאה למעלה בין האפשרות לסמוך על עדות מומר לבין להכשיר את שחיטתו, שהרי שחיטת גוי או אפיקורוס היא ודאי פסולה. (וכן ס"ת תפילין ומזוזות שלהם).

3 אדגיש שאין לי שום דבר אישי נגד חבד, הבעיה העיקרית שלי היא באמונתם הפרימיטיבית והעדרית (שאגב אני ממש לא מסכים שהם עושים בבירור הבחנה בין משיחיות הרבי לאלוהותו, הכל אצלהם מעורבב היטב), והבעיה הגדולה זה התשובות המתחכמות שלהם ונסיונות הטיוח כל שזה מגיע לדיון עקרוני.. הם יתפתלו בתשובות מתוחכמות באשר לאמונתם. (גם נקודה שהועלתה במכתבו של הרב פלדמאן למעלה , וגם בספרו של דוד ברגר אליו ממוען המכתב.)
תעשה פעם נסיון לחלץ מאדם שמוחזק לא משיחיסט אמירה ברורה בסגנון 'הרבי אינו משיח' או לחלץ ממשיחיסט אמירה נחרצת שה מניסיוני לא תצליח.. ושים לב שאם היה מדובר באנשים רציניים כבר מזמן היית רואה התנערות מוחלטת של הלא משיחיסטים מהמשיחסטים, וכן התנערות מוחלטת של המשיחיסטים מהאלוהיסטים.

4 הטענה שהועלה למעלה שגם אצלנו יש אמונות תפלות איננה נכונה, הרי אתה הוא זה שטוען ומסביר עד כמה רציונלית האמונה בה' ובתורה, לעומת הזיהוי של הרבי כמשיח או אלוהים איננה עומדת בשום מבחן, הם לא טוענים שיש להם סימנים חדשים למשיח, אלא מתרצים בצורה עקומה ומפותלת איך התקיימו כל סימני משיח ברבי, ואכן אני חושב שאם אתה מזהה אצל אדם כלשהו עקביות באמונה חסרת בסיס ולא רציונלית, קשה מאוד לסמוך על שיקול דעתו הכללי, אלא אם כן נניח שיש לו נגיעה כשלהי להאמין באותה אמונה ולכן הוא מחזיק בה, ואז יהיה בעיה לסמוך על אדם שבשביל נגיעה אישית מוכן לקבל אמונות הזויות.

תיקון קטן (סוף סעיף 3)
תנסה לחץ ממשיחיסט אמירה שהרבי אינו אלוהים, אין סיכוי שתצליח..

יש כאלה שיבינו זאת כך. אך בעיקר רציתי לוודא משום שזה מפתיע אם כי כמובן, הפתעה אינה קריטריון הלכתי.
השאלה לגבי השתתפות בליל סדר חבדי היא שמדובר בסעודת הודיה והגבולות בין חבדניקים רגילים, חבדניקים משיחיסטים וחבדניקים אלוהיסטים אינם ברורים ואז הסיטואציה היא שלא ברור לאיזה אל בדיוק מודים: לבורא העולם, לזה שהתגשם בנשמת הרבי, או לבורא העולם בשיתוף עם זה שמתגשם בנשמת הרבי?

למי שזה מעניין אותו, קודם כל כבר הרב שך יצא נגד הרב לנדא האב עקב היותו מזוהה עם חבד המשיחית, ולכן הוא לא מונה אף פעם באופן רשמי לרב העיר בני ברק (מקור ויקיפדיה על הרב שך). שנית גם הליטאים כנראה לא ככ סומכים על הרב לנדא הבן ולכן הצמידו לו את הרב שבח רוזנבלט.

רבני הפלס לעומת זאת מתנגדים בחריפות למינוי הרב לנדא הבן לרבנות העיר בני ברק.
https://mobile.kikar.co.il/article/313217

האמונה ברבי כמשיח וההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, מופיעה בפסק דין הלכתי של רבנים מכל החוגים, מצורף לינק:
chabadpedia.co.il/index.php/פסק_הדין_שהרבי_הוא_מלך_המשיח

הגאון הרב אהרון סולוביצ'יק זצ"ל פרסם מכתב "גילוי דעת" בז' תמוז ה’תשנ”ו בכל העיתונים היהודיים בארה"ב (תרגום מאנגלית):

להלן מענה לשאלות הרבות אודות עמדתי בהנוגע לליובאוויטש ואמונתם המשיחית.

לפני ג' תמוז כללתי את עצמי בין אלה שהאמינו כי הרבי היה ראוי להיות המשיח. אני מאמין באופן מוחלט, כי לו היינו – במיוחד הקהילה האורטודוקסית – מאוחדים, היינו זוכים לגאולה השלימה.

בהנוגע לאמונה של רבים מאנשי ליובאוויטש (כולל רבנים מובהקים וראשי ישיבות) – אמונה המיוסדת בחלקה על התבטאויות דומות של הרבי בעצמו על מורישו הרבי הקודם – שהרבי עדיין יכול להיות המשיח, וזאת לאור הגמרא בסנהדרין, הזהר, אברבנאל, כתבי האריז"ל, שדי חמד ושאר מקורות, אי אפשר לבטלה כאמונה שהיא חוץ לזרם האורתודוקסי.

מתוך מכתב של הרב הגאון ראב"ד דמונטריאל הרב פינחס הירשפרונג זצ"ל פורסם בי"ג אייר, כ"ח למטמוני"ם ה’תשנ”ז לפ"ק:
הנני להגיד דעתי ברורה בזה (בלי להאריך בכל השקו"ט, שכבר שמעתי הענין לפרטיו, ואכ"מ להאריך):

כל הדו"ד אודות השירה וההדפסה והענין ד"יחי אדמו"ר מלך המשיח לע"ו" וכל הכרוך בזה – אין בזה שום צל של שאלה בהלכה, ויש לזה מקורות בש"ס מפורש, בזהר, ומגדולי המקובלים עליהם אנו (כלל ישראל) סומכים גם להלכה למעשה. (לבד מזה שגם הרבי מליובאוויטש רב גוברי' וכו' – בבחי' רב תנא הוא, ואם השתמש באותיות אלו בנוגע לחמיו זצ"ל, ומאות פעמים, זה לעצמו כבר יכול להיות מקור ובר סמכא).

ועד"ז בנוגע לדרכי ההשפעה על אחב"י וכו', הרי הרבי מליובאוויטש, וחסידי חב"ד עצמם כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע, ומי יודע יותר מהם איך היא הגישה הנכונה לקרב אחב"י, ובאופן שרק זאת ולא אחרת וכו'…

ומוסיף הרב הירשפרונג באותו המכתב ואומר:

דעת מי יתקבל יותר – דעת ליובאוויטש, שעוסקים בכל קצוי תבל וארה"ב בכלל, בידידות רבה, והולכת וכובשת לבבות אחב"י, או דברי איזה ראש ישיבה (ואפי' כמה מהם). והרי כאשר ידפיסו – ליובאוויטש – השורש על הנהגותיהם, איך שהיא מיוסדת על חז"ל בנגלה ובנסתר (ועל דברי הרבי עצמו), מה יועיל מה שאחד יגיד "דעת תורה" שלו עצמו.

וברכנו אבינו כאשר כולנו כאחד דוקא. וה' יברך את עמו בשלום.

אכן, אווילות אינה בהכרח עבודה זרה.