לא תתורו ושחוק בעולם הזה

אולי זה קשור כי אם אדם כבר מאמין אולי יש מקום להגיד לו שלא יחקור כדי שהוא לא יסתבך. בכל אופן, לגבי הגשמה עצמית, האם באמת אין סתירה? הרי הגשמה עצמית היא פעולה של האדם כלפי עצמו (על ידי מימוש רצונותיו וכישוריו), זה לאו דווקא קשור לאלוהים, ולכן אולי זה מתנגד עם ״כל מעשיך לשם שמיים״ ו״זה כל האדם״.

הרב מיכי,
כתבת: ".. גם הקב"ה כנראה רוצה שתגשים את עצמך. לא בכדי הוא ברא לך את היכולות והכישורים שלך".
כמדומה לי שלדעתך הקב"ה לא ברא לו את היכולת, אלא קבע כללי טבע מראש שעל פיהם יש אנשים יכולות כאלו ויש עם יכולות אחרות, ללא כוונה שאדם מסויים יהיה עם יכולות מסויימות.
דייקתי?
אם כן, כוונתך בדבריך הם שבאופן כללי הקב"ה מצפה מכל אדם שינצל את יכולותיו? (ולא שהקב"ה ברא מישהו באופן מכוון כדי שיעשה משהו מכוון).

רוברט,
שאלתי מה הקשר לדרך בה אדם מגיע לאמונה. לא שאלתי מה הקשר להיותו מאמין.
הגשמה עצמית היא מילוי רצון ה'. אפשר ורצוי אותה עצמה לעשות כמילוי רצון ה', אבל גם אם לא עשית כך זה כמו כל דבר טוב שנעשה לא לשמה.

מאיר,
ברור. הוא יצר את הטבע שיצר בני אדם שונים עם יכולות שונות. אבל לכולם יש שכל ורצון.