לגבי מצוות מפני שיבה תקום והדרת פני זקן

שלום.
אתן תשובה כללית על הכל.
להבנתי מצוות הקימה נגזרות מנורמות מקובלות. לכן כיום רוב האנשים לא מקפידים על הפרטים שמופיעים בהלכה כלשונם (למעט שמרנים מובהקים).
עקרונית יש להבחין כאן בין זקן לחכם (ואפילו יניק וחכים) שיש לעמוד בפני שניהם. גילו של הזקן הוא פונקציה של נורמות מקובלות, ובאמת נראה שכיום גיל 70 ממש אינו נחשב כזיקנה. אבל אם הוא חכם אין משמעות לגיל.
מכאן והלאה הכל הערכות שנאמרות לפי סברתי ולא תשובות הלכתיות ממש. בזה אתה יכול לדעת בדיוק כמוני.
1. אכן.
2. די בקימה בתחילת השיעור (קצת כמו באמירת יעלה ויבוא או רצה בסעודה שמתחילה ביום, ואכ"מ).
3. אכן.
4. ההידור הוא כלפי זיקנתו ולא כלפי גויותו (כמו ברכת "שנתן מחכמתו לבו"ד" על חכמי גויים). אין כאן מתנת חינם מכמה סיבות: א. הברכה "ניתנת בתמורה" לזיקנתו. ב. הקימה הזאת נעשית גם בשבילנו (לחנכנו לכבד זיקנה וחכמה) ולא רק בשבילו, וממילא זו לא מתנת חינם. כבר אמרו חז"ל שמפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל, וכן נפסק להלכה. זה כמו במעשה דר"א ששחרר את עבדו להשלמת מניין, וכתב על כך הרמב"ן שזה מותר מפני שזה נעשה לתועלתו שלו ולכן זו אינה מתנת חינם (אגב, יש מהאחרונים והראשונים שהבינו שכוונת הרמב"ן היא שהאיסור לשחרר עבד הוא מדין "לא תחנם", אבל זו כמובן טעות בהבנת דבריו, שהרי מדובר בביטול עשה של לעולם בהם תעבודו. כוונתו רק לעשות אנלוגיה לדין לא תחנם).
5. לא זכורה לי חובה לקום בפני עושי מצווה. היכן ראית זאת?
6. לא. שכל ישר. ואין כאן צורך לעוסק במצווה, אלא שכשאתה עומד בפני המלך אין היגיון לכבד מישהו אחר, ולו יהא זה המכובד שבנתיניו. הכבוד למגיד השיעור וחבריו הוא לא להפריע להם באמצע השיעור. אמנם כשנכנס ראש הישיבה למקום בשעת השיעור שנותן הר"מ כן נהגו לעמוד (שהוא והם כחייבים בכבודו), וגם בזה יש לפקפק.