לימודים בתיכון
שבוע טוב הרב
עלו לי שתי שאלות בעקבות המאמר שפרסמת על הדוקומנטרי על המדרשיה.
אתה דיברת שם על כך שפעם להסתובב עם כיפה בתל אביב היה נחשב מעשה נועז וזה נראה לי מטורף פשוט. השאלה שלי היא כמה אתה חווית את הסנטימנט האנטי דתי באינטרקציות שלך עם חילונים (אם תוכל אולי לשתף אנקדוטות?), ומה אתה חושב גרם לכך שהיחס (שאומנם בהרבה מחוזות עדיין מאוד חשדני ומזלזל) יתמתן יותר (או אפילו מה גרם לסנטימנט הזה מלכתחילה)?
דבר שני שעניין אותי במה שכתבת הוא זה שאתה אומר שאתה שהית שם ולא בדיוק למדת שם. השאלה שלי היא איך אתה הצלחת ללמוד שנים בישיבות, להוציא דוקטורט בפיזיקה ולקדש את כל החיים שלך ללימוד והגות, אם בתיכון אתם הייתם בורחים לטבריה כל שבוע? אתם הייתם לומדים בין לבין? או ששנות התיכון עד כדי כך לא משנות מבחינת פיתוח כישורי הלמידה להמשך החיים? זאת שאלה שמעניינת אותי כי אני לא כזה משקיע בלימודים ורוצה לדעת עד כמה אפשרי/קל לעלות מהרגלי הלימוד הלא טובים האלה ומשם להיות תלמיד חכם ומדען?
מדובר בתקופה שלפני הקדנציה שלי. שנות החמישים.
אכן הלימודים בשנות התיכון לא מאד חשובים. כתבתי גם בטור שאחת השאלות שמתעוררת היא עד כמה הלימודים בתיכון חשובים.
אדם נורמלי יכול לעשות את כל זה בלימודים מסודרים של שנה אחת, וגם זה הרבה מעבר למה שבאמת דרוש (פרט לאנגלית שיש זמן שקיעה). לימודים בתיכון (וגם ביסודי) הם בזבוז זמן. בעיקר בייביסיטר.
ייתכן שיש אנשים שלהם זה יותר חשוב, אבל נדמה לי שלרוב האנשים זהו המצב. בפרט אם אתה כן לומד את המקצועות הקשים (מדעים, מתמטיקה, אנגלית). לגבי לימודי קודש, במדרשיה רובם באמת לא למדו הרבה, אבל גם במקומות שלמדו קצת יותר בד"כ הבוגר לא יודע כמעט כלום. מה שהוא יודע זה מלימודיו העל תיכוניים.
טוב אז אולי השאלות והמחשבות שלי לא מקוריות כמו שאני חושב
הסנטימנט האנטי דתי הפסיק אחרי שנות ה50?
כיהודה ועוד לקרא, אני למדתי בחיידר, עשיתי את כל הבגרות בשנתיים בשעות הערב, אחרי הכולל. מאז התקדמתי ועשיתי תואר, ועד היום יש לי קושי עם אנגלית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer