למה מודים לקב"ה על יציאת מצרים ובכלל

אכן, שאלה מצויינת. 
אמנם ר"ע כבר כתב אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם. אם התפיסה היא שהצרה וההצלה באים לטהר אותנו יש מקום להודות לקב"ה על כך שהוא פועל מולנו (מכניס אותנו לצרות ומוציא אותנו מהן). אם הוא לא היה עושה לא את זה  ולא את זה אז היינו מנותקים ממנו. כעין זה ההשוואה המקראית בין א"י למצרים (והשקית ברגלך כגן הירק), שעל אף שבישראל יש מצוקת מים התלות בקב"ה משמעותה שהוא פועל מולנו ולא משאיר אותנו לעצמנו כמו במצרים. לכן אותו ר"ע גם היה מצחק כשראה שועל יוצא מבית קדשי הקדשים והאחרים בכו.
אבל כל זה בתפיסה הרגילה. לתפיסתי אין מה להודות על שום דבר כי לא הקב"ה עושה דברים בעולם (לפחות כיום). ה"הצלה" היא רק הזדמנות פסיכולוגית להודות לו על עצם הבריאה וחוקיה שבמסגרתם אנחנו פועלים.
——————————————————————————————
שואל:
" לא הקב"ה עושה דברים בעולם (לפחות כיום)"
 
מה הכוונה? האם זה מתיישב עם הרמב"ן 'עד שנאמין שכל דברינו ומקרינו הם כולם ניסים'? ועם 'אני מאמין וכו' שהבורא ית"ש הוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים'?
——————————————————————————————
הרב:
ממש לא מתיישב. כנראה אין לי חלק בתורת משה (כמו שהוא כותב על תפיסה כמו שלי).
אפרט בספרי בעז"ה.