למשמעות 'גזירה שאין הצבור עומד בה'
מקובל לחלק את המושג חוק בהקשר המדעי להקשר המשפטי.
בעוד שבמשפט גם אם האנשים לא יקיימו את החוק, החוק קיים. הרי שבהקשר המדעי במידה והגופים לא יפעלו בהתאם לחוק הרי שהחוק בטל, הוא טעות.
האם גם בגזירות זה כך? האם ניתן לומר שמשמעותו של הכלל 'גזירה שאין הציבור עומד בה – בטלה', הוא בהקשר המדעי, שמתברר שהגזירה היא פשוט איננה נכונה ולפיכך היא גם צריכה עקרונית להתבטל?
ניסוח קצת משונה בעיניי. החילוק המדויק יותר הוא שחוק טבע הוא נתון שלא ניתן לשינוי בשום צורה (ולא רק בתלות בקיום או אי קיום. הוא גם לא תוצאה של חקיקה כלשהי). לעומת זאת, חוק משפטי הוא תוצאה של חקיקה. הוא אמנם קיים גם אם עוברים עליו, אבל הוא לא טבוע בטבע אלא תוצאה של החלטה אנושית שיכולה גם לבטל אותו.
לגבי הכלל בגזירות היא לא צריכה להיבטל אלא בטלה מאליה. ואכן כך הסברתי את הדבר בכמה מקומות. הכלל אינו פשרה עם המציאות אלא קבלת פידבק מהציבור האם הגזירה נכונה או לא. ראה למשל כאן:
https://mikyab.net/%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%A8-62/
וביתר פירוט כאן:
http://iyun.org.il/article/%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%9E%D7%93-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99/%D7%94%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA/
תודה. לגבי ה'משונה' אציין לרוח המשפט עמ' 351
לגוף הדבר, יש לרב מקור לביאור זה (חוץ מסברא)?
לא בדקתי. למה לי קרא סברא הוא?!
בכ"ז הסברא לא טריוויאלית, מעדיף איזה קונצנזוס.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer